top of page
לוטן דיקר

ביקורת סרט: אשליות אבודות, בימוי: קסבייה ג'יאנולי, 2022

הסרט "אשליות אבודות" מתבסס על ספרו הידוע של בלזק באותו השם. הוא עובד ובוים בידי קסבייה ג'יאנולי לסרט קולנוע.


סיפור המעשה של הסרט "אשליות אבודות" מתרחש במאה ה-19. משורר כפרי יפה תואר בשם לוסיאן (בנג'מין וואזן), מנהל רומן עם בת אצולה, הברונית לואיז דה בג'ארטון (ססיל דה פראנס). היא נשואה לבן אצולה קשיש

( ג'רארד דפרדייה), לא מרוצה מחייה ומעוניינת בחיים חדשים, הם בורחים ביחד לעיר הגדולה פריז, אבל היא משתעממת ממנו מהר מאוד ונוטשת אותו לאנחות. לוסיאן נאלץ להצטרף לעיתון מחתרתי ופופולארי, שם הוא הופך למבקר הספרות. הוא מקבל כספים עבור ביקורות ומתמכר לחיים הטובים.


ההרפתקה החדשה של לוסיאן היא לנסות ולהשתחל לחברה הגבוהה האריסטוקרטית ולגרום לעורך שלו לחבב אותו, בנוסף, הוא כותב ספרים איכותיים, אבל כאלו שלא ממש נמכרים. הצרות שלו מאוד דומות לאלו שלנו, מאז עברו מאתיים שנה והרבה דברים נשארו אותו דבר.


המספר שלנו הוא לא בחור ביישן, הוא מכניס אותנו בכוח לעולם שהוא חי בו. הוא מגלה את כל הכללים והסודות ויוצר שטף מילולי אין סופי, שהוא מרתק ומתיש באותה מידה. אין פלא שהסרט זכה בפרסים רבים, כמו בפסטיבל ונציה, נראה נפלא והוא כמו שיעור דידקטי מהנה על העולם שלפני למעלה ממאתיים שנה.


בסרט "אשליות אבודות" המשחק מצוין, לא רק בגלל שינון הדיאלוגים, אלא בעיקר בשל המנעד המרשים של הדמויות. הן מקבלות את האטרקציה בשמחה, נהנות ממנו ומשחקות בו כמו צעצוע חדש. ברגע שהוא הופך להיות משומש, הוא נזרק בצד והופך במהרה לחדשות ישנות ומאבד את עולמו. הסרט מזכיר את הסרט "בארי לינדון" של קובריק,


למרות שהסרט "אשליות אבודות" עמוס מאוד, שעתיים של שטף מראות ויזואליים ומלל בלתי נגמר, הוא מצליח לעשות את העבודה. הוא בנוי כמו טרגדיה יוונית מלאת ביקורת על עולם התקשורת והחברה הגבוהה, ביקורת שהייתה רלוונטית אז כמו שהיא היום.


ראה גם:

Comments


bottom of page