ביקורת סרט: ראמבל, בימוי: חמיש גריב, 2022

בעולם בו מפלצות ובני אדם חיים ביחד, המפלצות הן מתאבקות ענקיות שנהנות להתאגרף האחת עם השנייה. ליגת המפלצות היא האטרקציות העיקריות ביקום של הסרט "ראמבל". אין ממש סיבה למה, זה פשוט ככה. המפלצות די מבסוטיות להילחם האחת בשנייה ולא נראה כי האלימות מפריעה למישהו.

ויני (ג'רלדין ויסוונתן), נערה שאביה היה מאמן מפלצות, מחליטה ללכת בדרכו ולהפוך להיות אלופה. היא מחליטה לאמץ מפלצת בשם סטיב (וויל ארנט), שהיא כמובן עצלנית ולא ממש אוהבת להתאמץ. כמו בכל סרט ספורט בעשורים האחרונים, הלא יוצלח יהפוך להיות אלוף. זה סרט מסע מונפש, שראינו אלפים כמוהו בעבר ועוד נראה בעתיד.

הכוח של הסרט "ראמבל" הוא אנימציה מושקעת, אחד הסרטים המרהיבים שנעשו בשנים האחרונות. גם הדיבוב ברמה גבוהה, לפחות בגרסה האנגלית. ישנן בדיחות לא רעות, קצב טוב ועלילה מאוד מובנית נטולת אלימות ברוטלית, שתתאים מאוד לצפייה משפחתית. ילדים ומבוגרים יאהבו את הדמויות היפהפיות המרצדות על המסך.

אולי הצעד היחיד הבלתי צפוי בסרט "ראמבל" הוא, שהמפלצת סטיב משלבת בין ריקוד סלסה להיאבקות. זה מוזר כפי שזה נראה, לטעמי זהו צעד תמוה של יוצרי הסרט. גם הדמויות לא ממש מצליחות לגעת בלב, הרגש לא ממש חודר פנימה אל הצופים. הסרט "ראמבל" די בנאלי, שניתן לצפות את כל מהלכו, אבל האנימציה מפצה על רוב הבעיות.

ניתן לצפות בסרט "ראמבל" בשירותי הסטרימינג השונים, למרות שהוא לא נופל מרוב סרטי האנימציה המוקרנים בקולנוע. יש כאן אלמנט מסוים של החמצה. הוא יכול היה להיות יותר יצירתי ונוגע ללב, אבל בסך הכול, "ראמבל" הוא בהחלט סרט סביר.

ראה גם:

הסרט גודזילה נגד קונג

הסדרה אלפים

הסדרה האויב שבפנים