ביקורת סדרה: אלפים, 2021

הדנים אוהבים להרוס מסיבות ושמחה חסרת פשר. לקראת הכריסמס אנו מוצפים בסדרות מתקתקות להפליא.

הסדרה "אלפים" עוקבת אחרי משפחה חביבה ומאוחדת, שמעוניינת לבלות בחיק הטבע. הם מגיעים למקום הלא נכון ופוגשים את עוזריו החמודים של סנטה - האלפים, אולם במקום יצורים חביבים הם מקבלים מפלצות מלאות אימה.

הסיפור כבר נשמע מאיים מדי עבור ילדים קטנים, וזה אכן כך. אולם, מאחר והסדרה לא מאוד מורכבת עבור מבוגרים, היא נופלת בין הקהלים אליהם היא מיועדת. היא לא ממש ברוטאלית או מטרידה מדי, אבל לפחות לא מתקתקה ומעניינת מספיק בשביל צפייה קצרה ולא מחייבת.

כמו בהרבה סדרת אחרות, ילדים חטטנים וזרים חשדנים נמצאים במרכז העלילה. ההורים, שמנסים למצוא את בית הנופש שלהם, מתנגשים ביצור מסתורי, שמשאיר חומר סגלגל מאחוריו. התושבים מנסים לסלק את המשפחה הסקרנית, אולם הילדה מגלה את הסוד הנוראי. הם מסתירים אלף פעוט, מוחזק לבדו בשבי, מה שמאיים על השקט באזור. הילדה מוכנה להקריב רבות על מנת לעזור ליצורים הקסומים.

הבעיה עם "אלפים" היא, שהדמויות לא ממש מעניינות או מרגשות. הילדה יוספינה (סוניה סופי אנגברג סטין) היא זאת שגורמת לעלילה לנוע, רק בזכות החלטה מטופשת, שמהר מאוד מתבררת כטעות. כך בהיעדר של דמויות מעניינות, יש שטחיות שלא מצליחה להתרומם מעבר לסדרת אימה סבירה ותו לא.

למרות שיש כמה רגעים מהנים, עדיין הייחודיות שלה היא האווירה הקריפית שמוסיפה לאווירת החג וזה לא מעט.

ראה גם:

ביקורת סרט: המכשף: סיוטו של הזאב, במאי: קוואנג וו האן, 2021