ביקורת סדרה: אורות כחולים, במאי: ז'יל באנייר, 2023

הסדרה "אורות כחולים" היא סדרה אנגלית על שלושה שוטרים חדשים שמצטרפים לשוטרים ותיקים לתקופת חניכה. הסדרה מתרחשת בעיר בלפסט, שהיא עיר שלא אוהבת את אנשי החוק והם כול הזמן מתנכלים להם.

אחת השוטרת היא גרייס אליס (סיאן ברוק). היא הכי מבוגרת מהמצטרפים החדשים. היא הייתה בעברה עובדת סוציאלית והיא יוצאת דופן ומתעקשת לא לעבוד לפי הכללים, אלא בדרכה שלה. השניים האחרים שמתמקדים בהם - אנני קונלון (קתרין דוולין) וטומי פוסטר (נייתן ברניף). הם מצטרפים לשוטרים ותיקים לתקופת חניכה וכולם עוברים תהפוכת במשך הזמן.

גרייס אליס מנסה להביא מניסיונה כעובדת סוציאלית למשטרה, אך מסתבכת. סטיבי ניל (מרטין מקאן) הוא המנטור שלה ועליו מוטלת המשימה להעביר אותה את תקופת המבחן שלה.

ג'רלד (ג'רי) קליף (ריצ'רד דורמר) הוא המנטור של טומי ואוהב מאוד את תפקידו. הוא מגן עליו ומדריך אותו היטב, גם כשנודע לו שטומי לא יודע לירות, הוא מדריך אותו בכך.

המנטורית של אנני היא הלן מקנלי (ג'ואן קרופורד), שוטרת קשוחה, וותיקה ומנוסה ומאוד עוזרת לאנני להיכנס לתפקיד הקשה למרות הקשיים.

השוטרים החדשים מנסים להתרגל לדרישות המשטרה, אך מה שהכי קשה להם זה ההתנכלויות של הגנגסטר ג'יימס מקינטייר (ג'ון לינץ') וכל משפחתו. הם הפיצו סמים רעילים בעיר וכמה אנשים מתו. הם מנסים לאסוף את הסמים הללו, אך מפיצים סמים אחרים במקומם. הצוות החל להיות מאוחד והם עובדים ביחד וזה מה שמחזיק אותם בתנאי העבודה הקשים בהם עובדים.

הסדרה כל כך מוצלחת, שכבר חודשה לעוד עונות נוספות, עם הצוות בעונה הראשונה.