ביקורת סדרה: כלבי השמורה, 2022

הילידים בארצות הברית עברו דרך ארוכה במסך הטלוויזיה. בעבר הם הוצגו כדמויות אייקוניות חד ממדיות אדומות, שכל מטרתן לרדוף ולנסות לחסל קאובויים. אמריקה הבינה את העוול שנגרם להם, וכעת הם מקבלים ייצוג יותר סובלני ועמוק.

שמורות אינדיאנים הן לרוב כישלון כלכלי וסוציאלי, הם מתפרשים על שטחים קטנים יחסית והשיא שהם מציעים הוא בדרך כלל קזינו ומלון. רבים מהצעירים מחפשים את עצמם במקומות אחרים שם יש עיר עם יותר אפשרויות פרנסה ולימוד. ברוב הפעמים הצעירים עברו תהליך אינטגרציה עם החברה האמריקאית ולא ממש מחוברים לשורשים שלהם.

הסדרה "כלבי השמורה" מציגה חבורה של בני נוער מקומיים ממוצא אינדיאני, שעוסקים בגניבות קטנות במטרה לחסוך מספיק כסף כדי לעבור לקליפורניה. הם רוצים להצליח במרחב העירוני, לעשות כסף ולהיות כמו כל הנערים בני גילם. בינתיים הם נתקלים במציאות לא פשוטה בתוך השמורה.

הסדרה מנסה להציג את הפנטזיה של הנערים ומצד שני את המימוש הכמעט בלתי אפשרי שלה. את הדמויות הצבעוניות שחיים בתוכה, החל מצמד אינדיאנים אוהבי ראפ ועד לשוטר המקומי שנחשב לשוטה העירוני. כל הפסיפס האנושי הזה מתחבר לכדי פסיפס מכמיר לב של מיעוט, שסובל מאוד לאורך שנים וממשיך לסבול מקיפוח וחוסר בתקציבים.

למרות שלא כל הפרקים שווים ביופיים וחלק מהצופים לא יתחברו לפיסת החיים הזו, עדיין מדובר על סדרה אוהבת אדם, מרגשת לפרקים ובעיקר מעניינת מבחינה תרבותית ואנושית.

ראה גם:

סרט חדשות העולם הגדול

סדרה 1883