ביקורת סדרה: טייסון, יוצר: סטיבן רוג'רס, 2022

במשך שנים רבות מייק טייסון היה פרובוקטיבי באותה מידה בזירת האיגרוף ומחוצה לה. מידת השערוריות שהיה מעורב בהן, ארוכות כמו כמות האנשים שניצח בשש שניות בזירה. מייק טייסון נולד אל תוך מציאות בלתי אפשרית, עם דמויות כמעט דמיוניות בצבעוניות שלהן. הוא מעולם לא הצליח להשתנות ולבסוף הודח בצורה משפילה, כשאוזן בפיו.

הסדרה "טייסון" פועלת מתוך נקודת מבטו של המתאגרף האגדי, שיש לו אוהבים ושונאים במידה שווה. הוא מתחיל מהופעה כאשר הוא כבר אדם מבוגר ועובר במהירות על חייו רבי התהפוכות, מתחילתן כילד כאפות, שנאלץ לרוץ מאויביו ועד השינוי שעבר והפך לאלוף עולם באיגרוף בגיל הצעיר ביותר בהיסטוריה.

הפרקים בסדרה "טייסון" קצרים עם עריכה תזזיתית מאוד, המלווה בפרשנות של טייסון (טרוונטה רודס) שנשמע כנה ומרוגש על הבמה. הקצב מצוין, כמעט רצחני. למרות שהחלק של הקרבות בזירה תופסים נתח קטן יחסית לסדרה באופן כללי. רוב ההתרחשויות הן מחוץ לזירה, בייחוד יחסיו עם האנשים שסבבו את חייו והדמות המורכבת ורבת הפנים שהוא עטה על עצמו לאורך חייו.

ישנה כנות מפתיעה בסדרה "טייסון", שמציגה גבר אפרו אמריקאי משעשע, שמספר על חייו הקשים והאכזבות שהוא ספג עד לעלייתו. זה מעט מפוזר, אבל כך אנו נחשפים לגרסה שלו בסיפור והיא דומה מאוד לחיים של אחרים. השחקן טרוונטה רודס עושה עבודה מצוינת בגילומו של טייסון, הופעה כנה ופגיעה, שנראית אותנטית לחלוטין. בכלל - תצוגת המשחק מעולה, מה שמוסיף הרבה נפח לסדרה, הבנויה על אמון בינה ובין הצופים.

בסדרה "טייסון" המעברים הבלתי נגמרים בין הווה ועבר יכולים להיות מעייפים, אפילו מייאשים, אבל מלבד נקודת החולשה הזאת, הסדרה "טייסון" מצליחה להתעלות בבגרות וביעילות שלה על רוב התכנים שיש בדיסני פלוס. היא מציגה את הנשים הנצלניות, האמרגנים והמאמנים, שרק רצו מעט תהילה מדמותו האניגמטית.

בסדרה "טייסון" נמצא את הקסם, האכזריות והנפילה הקשה לצד ההצלחות העצומות. למרות הביקורת של מייק טייסון על היוצרים, הוא לא יכול לקבל ייצוג טוב יותר.

ראה גם:

פרידה מכדורסלן ענק ואדם לא פחות מרשים - ביל ראסל (1934 - 2022)

הסדרה צ'מפיונז