אין הרבה שחקני כדורסל לאורך ההיסטוריה, שהגיעו אפילו לרבע מהישגיו של ביל ראסל. החל מתואר השחקן הטוב ביותר, 11 תארי אליפות, המאמן השחור הראשון ועוד שורה ארוכה של הישגים, שאפשר לפתוח עבורם רשימה נפרדת. לצד הישגים בלתי נתפסים כספורטאי וכאדם שהצליח יותר מכל אדם אחר לזכות באליפויות אן בי איי, ביל ראסל היה משפיען, עוד בתקופה שהמושג עוד לא היה קיים. גובהו של ביל ראסל היה 2.08, בהחלט מעל הממוצע.
הוא נולד בשנת 1934 בלואיזיאנה בארצות הברית לעולם רווי בגזענות. היטלר עלה לשלטון בשנת 1933 וחמש שנים אחרי הגחתו לאוויר העולם החלה מלחמת העולם השנייה. בארצות הברית הונהגה הפרדה גזעית, בעיקר באזור הדרום בו נולד. אביו צ'ארלס דחף את ביל ראסל לשחק כדורסל. צ'ארלס היה מתדלק בתחנת דלק, ולקוחות לבנים ירו בו פעמיים. צ'ארלס האמין, שרק ספורט יוציא את בנו להצלחה ואכן ב- 1956 הוא הגיע לליגה המקצוענית.
ביל ראסל הגיע לבוסטון וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. למרות שחלק מהאוהדים היו גזענים וקיללו אותו בכל קללה גזענית בלקסיקון, הוא זכה באליפויות והשתיק את הנהמות. ביל ראסל ניסה לגור בשכונות היוקרתיות בבוסטון, אבל למרות שהיה אלוף מעוטר, הוא נדחה שוב ושוב. מרטין לותר קינג היווה עבורו מודל, הוא נאם למען זכויות שחורים ואף החרים אימון על מנת להשתתף בהלוויה שלו, מה שגרם לריב עצום עם הנהלת האן ביי איי.
ב- 1957 ביל ראסל סירב להשתתף בהיכל התהילה של הכדורסל, כי היה האפריקני אמריקני היחיד שנבחר, למרות שהם היוו רוב בליגה. ביל ראסל טען, שאתלט צריך להיבחן לא בשל יכולות אתלטיות, אלא בשל ההשפעה או השינוי שהוא מסוגל לחולל. ביל ראסל היה סנטר ייחודי, ריבאונדר אדיר, אבל לא קלע מצטיין. שחקן קבוצתי, שעשה הכול על המגרש והפך את חבריו לטובים יותר.
ביל ראסל זכה ב-11 אליפויות ב- 14 עונות, לא היה ולא יהיה מי שמשתווה לשיא שלו בעתיד הנראה לעין. העובדה שלא היה שחקן בעל הישגים אינדיבידואליים יוצאי דופן התאימה לאישיותו המיוחדת. הוא עשה הכל כדי לנצח, גם אם זה לשחק לפעמים מלוכלך.
לצד קריירת אימון קצרה הוא כתב ספרים, יצא נגד גזענות בכל מקום שיכול ואף נשא את ארונו של מרטין לותר קינג. ביל ראסל, שהחליט לבסוף להיכנס להיכל התהילה, עשה זאת עם כל חבריו לקבוצה, אדם שהיה נטול אגו למרות שהיה סופרסטאר ענק. נצחונו הגדול ביותר של ביל ראסל היה קבלת מדליית הנשיאות מברק אובמה, נשיא אפריקני אמריקני, שהעניק אות הצטיינות ללוחם זכויות אדם.
בעידן של אנוכיות ורצון עז להבליט לפרסם את עצמך, ביל ראסל היה מגדלור של אור וחוסר אנוכיות בעידן שעבר ולא יחזור.
ראה גם:
הסרט ראמבל
הסדרה צ'מפיונז
Comments