ביקורת סדרה: צ'מפיונז, יוצרים: מינדי קיילינג וצ'רלי גראנדי, 2018

הסדרה "צ'מפיונז" שיצאה מבית מדרשה של מינדי קיילינג היא קומדיה, שיצאה בעונה אחת ואחר כך בוטלה. היא מאוד מבדרת וחבל שלא יצאו עונות נוספות.

הסדרה מתארת חיים של שני אחים שמתגוררים יחד - וינס (אנדרס הולם) ומתיו (אנדי פברו) ומנהלים ביחד מועדון ספורט וכושר בשם "צ'מפיונז". הכול מתנהל כשורה, עד שיום אחד מופיעה במשרדם אישה בשם פרייה פאטל (מינדי קיילינג) ואיתה נער בן 15 בשם מייקל פראשאנט פאטל (ג'וזי טוטה) והיא מציגה להם את הנער כבנו של וינס, אותו גידלה עד עכשיו, ומאחר שמייקל אוהב במה ואמנות ומבקש לחיות בניו יורק וללמוד בבית ספר לאמנויות הבמה, היא מעבירה אותו לאביו על מנת שיגדל איתו.

מייקל מזדהה בפניהם כבחור גיי חמוד וחברותי, אבל בלי הרבה חברים משום שהוא מיוחד וקשה לו להתיידד עם מי שאין לו טעם אחר משלו. וינס הרווק, שהחליף המון בחורות, צריך להתרגל וללמוד להיות אבא. דווקא הקשר עם מתיו נבנה הרבה יותר מהר וגם עם עובדי המכון.

בהתחלה יש אי הבנות ובעיות הסתגלות משני הצדדים, אך הם מתרגלים, וכשפרייה מבקשת להחזיר אליה את מייקל, הוא מסרב, כי התרגל לגור בניו יורק. הוא גם מוצא נער מקסים שמוצא חן בעיניו והם קובעים דייט.

הסדרה לא הצליחה וצברה רייטינג נמוך ולכן בוטלה לאחר עונה אחת. אבל, שווה לראות את 10 הפרקים, כי הם מהנים ומבדרים.