ביקורת סרט: לו, ביימה: אנה פרסטר, 2022

כמו בכל שבוע, עולים סרטים חדשים ותוכן נוסף לענקית הסטרימינג נטפליקס. לעיתים היא מצליחה לפגוע וליצור באזז היסטרי והאיכות פוגשת את הכמות, אבל בהרבה מקרים זה לא המצב. רוב היצירות הן בינוניות וסבירות. פעם היו קוראים להם סרטי טלוויזיה של חמישי בצהריים, אולם אצל נטפליקס זה מופק טוב יותר ויקר במכפלות.

אין הרבה דברים רעים לומר על הסרט החדש "לו", הוא סביר בהחלט. יש לו גיבורה נשית חזקה (אליסון ג'ני) ולמרבה הפלא היא אישה מבוגרת עם שיער מאפיר, מה שכמעט ולא רואים בסרטי פעולה. היא אישה קשוחה ומתבודדת, שמסתירה עבר מעורפל כמו הרבה סרטים לפניה, רק עם כוכב זכרי ומעונה, ששותה הרבה בירה.

פסיכופט בשם פיליפ (לוגן מרשל גרין), עם מניעים מעורפלים וסופה טרופית נדירה, מתאחדים כדי לחטוף את בתה הקטנה של שכנתה של לו, חנה דוסון (ג'רני סמולט). היא מחליטה, כמו כל שכנה טובה, לצאת למסע ציד ולהציל את הזאטוטה.

השינוי המרכזי בסרט "לו" הן הגיבורות הנשיות, שארסנל הפעלולים ובעיטות הקראטה לא יביישו שום גיבור פעולה. מלבד הכוח הנשי, אין הרבה חידושים בסרט שלפנינו. העלילה מכילה טוויסטים ופיתולי עלילה די צפויים, אקשן סביר בהחלט, ששם דגש על החולשות והיתרונות של הגיבורות. יש גם נבל עם אישיות מטרידה, המהווה אתגר ולבסוף גם קטעים מרגשים, שאפשר להתייחס אליהם ברצינות או להיות ציני ולהמשיך ליהנות מהמכות.

אולי הבעיה המרכזית של הסרט "לו", היא שפשוט ראינו יותר מדי ממנו. הוא טוב, אבל לא מצוין, מהנה, אבל לא סוחף. אולי התרגלנו לסטנדרטים גבוהים מדי, אבל אין ספק שלא מדובר על סרט רע או פלופ, כמו שהתרגלנו לאחרונה.

אז נטפליקס הלכו על בטוח, ויצא להם סרט לא רע. אולי עדיף ללכת על מלאי סרטים טובים, מאשר רכבת הרים של תוכן, שיש בה כמה עליות, אבל גם הרבה מאוד נפילות.

ראה גם:

הסרט לבד

הסרט הנערה שבתמונה