ביקורת סרט: קרעים של אישה, במאי: קורנל מונדרוצ'ו, 2021

הסרט "קרעים של אישה" הוא סרט חזק מאוד ומטלטל על זוג שחווה לידה שקטה של תינוקת בלידת בית. הסיפור מבוסס על מקרה שארע לבמאי ההונגרי - קורנל מונדרוצ'ו ולרעייתו. הסרט היה מועמד למספר פרסים, והכוכבת שלו - ונסה קירבי, זכתה בפסטיבל ונציה.

בתחילת הסרט יש אופוריה - מרתה וייס (ונסה קירבי) נמצאת בסוף הריונה הראשון ומצפה לבת. היא ובעלה - שון קרסון (שיה להבוף) עורכים מסיבה לכבוד הולדת הבת. בסיום המסיבה שון נותן למרתה תמונה שמורכבת מצילומי אולטרסאונד של התינוקת שבבטן וכשמגיעים הביתה היא תולה אותה על הקיר בחדר שהוכן מראש. בני הזוג גם קיבלו מתנה מאימה של מרתה, אליזבת (אלן בורסטין) - מיניוואן.

באותו הלילה מרתה כורעת ללדת. מאחר שקבעו על לידת בית, הם התקשרו למיילדת שאתה קבעו, אך היא הייתה עסוקה בלידה אחרת והיא שולחת מיילדת מחליפה בשם אווה (מולי פארקר). הלידה קשה וכואבת, ומרתה חווה חרדות, כאבים עזים ובחילות. המיילדת מנסה להקל על מרתה ככול יכולתה, אך כשמגיע רגע הלידה, היא רואה ירידה בקצב הלב של התינוקת ומבקשת משון לקרוא דחוף לאמבולנס. מרתה מתאמצת ללדת בבית ועד שהאמבולנס מגיע היא מצליחה ללדת תינוקת שנראית בריאה, אך אחרי מספר דקות היא הפכה לכחולה ועוברת דום לב ומתה.

הלידה הטראומטית משפיעה על כול המשפחה. מרתה חוזרת לעבודה, אך עוצרת להסתכל על ילדות קטנות ועל חנויות בגדים לתינוקות.

בני הזוג בקשו שהתינוקת תעבור ניתוח לאחר המוות. מרתה אכולת רגשות אשם וחוששת התינוקת מתה בגללה. אין קביעה חד משמעית על גורם המוות, אך נראה שהתינוקת הייתה צריכה לקבל חמצן עם לידתה. הם החלו בתהליכים נגד אווה. שון לא יכול לעמוד בצער והולך ואווה מחליטה לתרום את גופת התינוקת למדע, בעוד אימה מבקשת לוויה.

היחסים בין שון ומרתה מידרדרים והם נכנסים לדיכאון עמוק, עד לחוסר יכולת לקיים יחסי מין ביניהם. שון מחליט להחזיר את המיניוואן לאליזבת, בוגד במרתה עם בת דודתה סוזן, וחוזר להשתמש בסמים לאחר שהיה פיכח שנים רבות.

מאחר שסוזן עורכת דין, היא מתבקשת על ידי בני הזוג לתבוע עבורם את אווה, המיילדת. אימה של מרתה מאשימה אותה, שמשום שהחליטה על לידת בית, היא גם אחראית על מות התינוקת. אליזבת מודיעה לשון שמעולם לא אהבה אותו, מציעה לו סכום כסף כדי שיעזוב ולעולם לא יחזור ואכן הוא עוזב לסיאטל.

במשפט של אווה מרתה מעידה שהיא התנהגה במקצוענות ואינה מאשימה אותה. השופט מזכה אותה. כעת מרתה מתפנה לפזר את האפר של בתה לנהר.

כאשר מרתה נרגעה, אנו רואים בסיום הסרט ילדה קטנה בשם לוסיאנה, שמסתבר שהיא בתה של מרתה, מטפסת על עץ תפוחים אותו שתלה לאחר מות בתה הראשונה.

החיים חזרו למסלולם וקיבלו תיקון ראוי.

המשחק בסרט מעולה, בעיקר של השחקנית הראשית - ונסה קירבי שמגלמת את מרתה. היא קיבלה פרס בפסטיבל וונציה על משחקה. הסצנה של הלידה חזקה מאוד וריאלית. ונסה מעולם לא ילדה, אך מספרת שקראה הרבה חומר על הנושא ונכחה אפילו בלידת בית.

סרט לא קל, עם נושא למחשבה, אך כדאי לראות.