top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סרט: אל תדאגי יקירתי, בימוי: אוליביה ווילד, 2022

באז מטורף מלווה את הסרט "אל תדאגי יקירתי", נראה שזה נמצא בכל מקום ברשתות החברתיות. זה לא ממש קשור לסרט עצמו, אלא לרומן של כוכבת הסרט עם הארי סטילס. נוסיף לזה ריבים מתוקשרים, קרבות בין הבמאית אוליביה ווילד לשחקנית הראשית פלורנס פיו על הסט, אז יש לנו כאן חומר עסיסי במיוחד שכל אחד היה רוצה לקרוא.


לגבי הסרט, התסריט עצמו מבולבל ולא מגובש כמו העלילה עצמה. היא מספרת על עיירה בשם ויקטורי, מעין מקום מושלם משנות הביבי בום הזכורות לנו לטובה. הזוג היפה של העיירה אליס (פלורנס פיו) וג'ק (הארי סטילס) מתחיל לריב ואז מתחילים להיווצר סדקים בנישואים הכביכול המושלמים שלהם. מעל הכול מרחפת חידה, לגבי החברה הגדולה שמהווה את הפרנסה העיקרית של הגברים במקום.


הבעיה העיקרית של הסרט "אל תדאגי יקירתי" היא הריבוי. יותר מדי סטים, דמויות ורעיונות, שלא מתגבשים לכדי משהו שלם. הבלאגן ללא הגבולות הברורים יוצר בלבול אצל הצופה, שמאבד עניין במהירות. יש גם דרמת בית חולים, כתות מסתוריות וחידות שלא מקבלות אף פעם מענה הולם במהלך הסרט. זה טוב שבמאי רוצה לאתגר את עצמו, אבל לפעמים האתגר גדול מידי והסרט הולך לאיבוד.


הארי סטילס, שמהווה מקור הכנסה משמעותי לסרט, לא מצליח לספק הופעה דרמתית מספיק טובה בתפקיד הראשון הגדול שלו. גם שאר השחקנים לא נותנים הופעה מצוינת, אבל לפחות הם מצליחים להיות סבירים ולא מביכים. דווקא הצילום והסאונד מחפים על תסריט ומשחק לא מספיק טובים, יש שוטים נפלאים והמון צבע ומוזיקה על המסך, עד כדי התעלמות מהשחקנים, שלא מספיק כריזמטיים כדי להחזיק סרט שלם.


יש כאן עוד סרט על אוטופיה, שהופכת לדיסטופיה ועל זיוף אנושי של חברה שמנסה לשדר שלמות. הבעיה היא, שזה נעשה לא מספיק יעיל, מעניין או אטרקטיבי ויש הרבה חורים בעלילה לא מספיק מעניינת. לפעמים פרובוקציות לא מספיק מעניינות ליצור סרט מושלם.


ראה גם:

bottom of page