ביקורת סדרה: חג שמח וכול זה, במאי: טאקר קאולי, 2018

דניס קוויד כבר התבגר והוא בשנות השישים לחייו. כעת הוא משחק הסדרת טלוויזיה בתור אב המשפחה דון קווין בסדרה לחג המולד "חג שמח וכול זה". בסדרה יש לו ילדים ונכדים. הוא סגן שריף, אדם קשוח, שמנהל את המשפחה ביד רמה מאז נפטרה אשתו לפני כשלוש שנים.

זאת סדרת טלוויזיה קומית שכוללת 8 פרקים קצרים בערך בני 30 דקות כול אחד.

בחג המולד נפגשים בני המשפחה ביחד לרגל החג. כול זוג ובעיותיו. זוג עם ילדים, שבנם הבכור מודיע שהוא אתיאיסט ולכן עליהם להודיע לסב שהוא לא מתכוון ללכת לכנסייה בחג. זוג אחר מגיע בריב גדול, שבסופו הבעל מודיע שעוז ומתכוון להתגרש. עוד זוג מתכוון להביא ילדים לעולם, מה שלא מסתדר בינתיים, ולכן אסור להזכיר כול דבר שנוגע להיריון. והזוג הכי מדובר - מאט (ברנט מורין), מוזיקאי כושל ואיימי (ברידג'ט מנדלר), ביתו הצעירה של דון, שהגיעו גם הם ומאט מתכונן לבקש את ידה של איימי במהלך החג.

מאט רואה את דון ומחליט שעליו למצוא חן בעיניו ויהי מה. הדבר גורר סיטואציות מצחיקות ומביכות ולעיתים גם כואבות, כאשר דון ומאט מוצאים את עצמם בבית החולים לאחר הרפתקה בגג הבית... לדון יש מוניטין בדחיית המחזרים של ילדיו ומתנהג כך גם עם מאט.

מצד שני, דון פוגש בבית החולים את ננסי (גרסל בווייס), והיא מוצאת חן בעיניו ומתחיל להיפגש איתה.

סדרה חביבה ומצחיקה על משפחה מטורללת ואב עוד יותר מוזר. בסופו של דבר, כאשר מאט עוזב ללוס אנג'לס, משכנעים אותו לחזור ולהציע נישואים לאיימי ולאחר מכן לנסוע איתה ללונדון, מקום עבודתה החדש.