ביקורת סדרה: אנקאנטו, במאים: ביירון הווארד, ג'ראד בוש, 2021

סרטי האנימציה, למרות הקורונה והקשיים, מהווים ענף משגשג. "דיסני" כאולפן עצום, בעל עובדים רבים שרובם יצרו מהבית, שחרר את סרטו האחרון לשנת 2021 - "אנקאנטו". "דיסני" הוא האולפן הכי פוליטיקלי קורקט בסביבה ועל פי סרטיו ניתן להבין את רוח התקופה, או משבי הרוח הליברלים בארצות הברית.

בסרט "אנקאנטו" אנו עוסקים בנסיכה אקזוטית, עגלגלה עם משקפיים (סטפני ביאטריז). הכי לא דיסני של שנות השלושים של המאה העשרים, מעין אבולוציה פרוגרסיבית של האולפן המפורסם. היא חלק ממשפחת קסם, שיש לה מעמד של אצולה כבר הרבה מאוד שנים. היא כמובן השונה, המיוחדת, מעין כבשה שחורה שלא ממש מצליחה למצוא את עצמה בעולם.

אולפני "דיסני" בחרו הפעם להתמקד ביחסים בתוך המשפחה, על רגשות והעדר ביטחון עצמי או עודף ממנו. הפעם ישנה חזרה מסוימת למקורות, עם הרבה מאוד שירים, שהבסיס שלהם הוא מקצב לטיני. השירים הם מעין מראה לרגשות, למרות שרובם לא ממש ישאירו חותם לשנים הקרובות.

זהו סרט נחמד, אפילו מרגש של אולפני דיסני. הוא די צנוע, לא ממש מסתמן כלהיט עצום כמו כמה שוברי קופות של השנים האחרונות. הוא קצבי, מצחיק, סוחף ואולי מעט מדי מפחיד עבור ילדים קטנים. למרות שהוא לא יצירת מופת, הוא עדיין סרט חביב שבהחלט שווה צפייה משפחתית בחנוכה.

ראה גם:

ביקורת סרט: ג'אנגל קרוז, במאי: ז’אום קולט סארה, 2021

בחזרה לסרטים של העבר- הטירה המכושפת, 2003

ביקורת סדרה: רק רציחות בבניין , 2021