• לוטן דיקר

ביקורת סרט: ג'אנגל קרוז, במאי: ז’אום קולט סארה, 2021

בשנת 1916, בזמן מלחמת העולם הראשונה, יוצאת דוקטור לילי האוטן (אמילי בלאנט) למסע באמזונס אחרי צמח, שלפי האגדה יכול לרפא כל חולי בעולם. כמובן שלמשלחת יש אויבים, אנשי ג'ונגל אכזריים, גרמני משוגע, הנסיך יואכים, בגילומו של ג'סי פלמונס, ועוד סכנות מסעירות. להגנתה ולצד אנשי המשלחת עומד, כמובן, פרנק (דווין ג'ונסון), מפעיל סירות מסתורי ושרירי.

הסרט מבוסס על מתקן בדיסני, בדומה ל"שודדי הקאריביים". בדומה למגמה שהחלה לפני מספר שנים, חברת דיסני החליטה על הקו הפמיניסטי שלה. הדוקטור לובשת מכנסיים, דבר שלא היה מקובל בזמנו. זה הדבר היחיד המהפכני בסרט, הוא זועק דיסני בכל פריים. הסרט מיושן, צפוי וכולל הרבה מאוד רגעים מלחיצים ועריכה קצבית ולא ברורה.

הבדיחות צפויות, הדיאלוגים לא מספיק מתוחכמים, ויש שלושה רשעים בסרט, כאשר אף אחד מהם לא מספיק מאיים או מעניין. פלמונס מנסה לתת לדמות הנסיך הגרמני אופי משוגע, אבל המשחק המוגזם יזרע פחד בלב של הילדים. הכימיה בין ג'ונסון ובלאנט, לא מספיק מוצלחת. זה נראה שהם מתאמצים לחבב האחד את השניה, מה שבמציאות לא כל כך עובד.

למרות השקעה של קרוב ל-100 מיליון דולר, הסרט נראה רע. האפקטים לא מצליחים לשמור על רמה אחידה, החיות הממוחשבות נראות כאילו נלקחו מאולפן מתחיל ולא שייכים לרמה האחידה שאנו בדרך כלל מקבלים מדיסני. חברת דיסני מנסה לשאוב כסף מכל מקור אפשרי, וכמו "הטירה המכושפת", גם "ג'אנגל קרוז" הופך להיות מבוזבז ולא ממש ראוי.

אם אתם מחפשים הרפתקה קלילה או כיף טהור, עדיף שתחכו שהסרט יעלה לספריות הסטרימינג השונות.



7 צפיות0 תגובות