• לוטן דיקר

בחזרה לסרטים של העבר- הטירה המכושפת, 2003

בשנת 2003 אדי מרפי עדיין היה שם גדול, קומיקאי שצעירים אמריקאים מעודכנים עדיין אהבו והעריצו. לאחר הצלחות מרשימות הוא החל להופיע בפרויקטים צדדיים טובים יותר ופחות, הסרט "הטירה המכושפת" הוא אחד מהבינוניים שבהם, אולם חבויות בו מספר פנינים.


הטירה המכושפת הוא המתקן המגניב והמסעיר ביותר בפארקים של דיסני, זה מסע מסעיר מלא בהפתעות והולוגרמות מבעיתות של רוחות רפאים. לאחר ההצלחה של שודדי הקאריביים, חשבו בדיסני לרכוב על ההצלחה ולהוציא גרסה נוספת למתקן שעשועים פופולרי.


הסרט עוקב אחר סוכן נדל"ן מצליח ואגרסיבי, ג'ים אוורס, בגילומו של מרפי. הוא מקדיש את כולו לעבודה ומצליח לגרוף רווחים נאים, אולם הוא מזניח את משפחתו וילדיו. בשעת לילה מאוחרת הם מקבלים שיחה מסתורית, עם הצעה ביזארית, אך מאוד מפתה. להגיע לטירה מתפוררת, שבוצעו בה מעשי התאבדות. המטרה הייתה, כמובן, למכור את הנכס במחיר מופקע יחסית לשווי הנמוך. מה שמתחיל כהזדמנות עסקית, מקבל תפנית מפתיעה.


למרות העלילה שנראית מבעיתה במבט ראשון, הסרט נכשל בגזרת ההפחדות. אפילו ילדים רכים לא יהיו מאוימים מהרוחות והמחזות שהולכות על הפחדות רכות וברוטאליות קלה. הבדיחות עצמן לא תמיד עובדות, יש מספר פנינים מבדרות ואפילו טוויסט חביב בעלילה, אבל אין כאן משהו שלא ראינו בעשרות סרטי קיץ בעבר.


ההימור של מרפי לחזור להיות כוכב ילדים באמצעות הסרט, נכשל. ההצלחה הייתה בינונית, כמו הביקורות וההיענות הציבורית. במרחק השנים, האנימציות והגרפיקה הממוחשבת, שהייתה מדהימה בתחילת המילניום, נראית עכשיו מעט מיושנת ודהויה.


למרות זאת, ניתן לראות מספר פנינים. יש רמה מסוימת של מתח, קצב מהיר ומשחק סביר של הדמויות הראשיות. זהו סרט נחמד עבור אוכלוסייה צעירה, שיכולה להיות מאוימת מסרטי אימה, אבל עדיין מרגישה בוגרת להתנסות. הוא לא פוגע באינטליגנציה, ומצליח לשמור על רמת מתח סבירה וזה לא מעט עבור סרט ילדים שנוצר לפני כעשרים שנה.



8 צפיות0 תגובות