מי שהעניק לעולם את המילה "פיראט" היו דווקא היוונים. בכינוי הכוונה היא לשודד או גנב. פיראטיות התחילה הרבה אחרי שוד הדרכים ביבשה, משום שטכנולוגית הסחר הימי הגיעה לקראת סוף המהפכה החקלאית. בעבר היסטוריונים סברו, שהפיראטיות התחילה בים התיכון, אבל יש עדויות גם בסין ואפילו בחופי אמריקה. היכן שהיו אימפריות היו שודדים.
העדות הראשונה, אם כן, הגיעה מיוון. שם מתארים פיראטים המכונים ברברים, זרים ומאיימים שהתנפלו על ספינות מסחר של ערי מדינה. ערי הפוליס עשו יד אחת נגדם וכשלו לדכאם. התגובה לשוד ימי תמיד הייתה חמורה יותר מאשר זאת על היבשה, בעיקר משום שהנזק בהשתלטות על ספינה הוא גדול כפליים.
בשל הכסף הגדול שזרם והעובדה שצריך צוות גדול כדי לנהל ספינת פיראטים, אפשר לומר, שהם היו ארגונים סמי צבאיים עם היררכיה ודרגות. לכן עד העת המודרנית היה מאוד קשה לחסל לחלוטין את הארגונים הללו, שהיו עשירים בנשק וכוח אדם. גם רוב כדור הארץ מכוסה בים, לכן קל יותר להסתתר בים מאשר ביבשה. מעניין שעבור עמים מסוימים, עיסוק בפיראטיות היה לגיטימי לגמרי עבור המעמדות הנמוכים. זה היה המקצוע המכניס ביותר שגבר עני יכול היה לעבוד בו.
בימי הביניים, רבים מהאיכרים נמלטו לערי נמל על מנת להרוויח כסף ולנסות לקנות אדמה או את חירותם. התקופה הרומית הייתה השיא של הפיראטיות. ציים שלמים הוסטו כדי להתמודד עם התופעה. עבדים רבים שנמלטו מאדוניהם נמשכו לחירות של הים והאפשרות להרוויח מחיה מכובדת. השיא היה שבסביבות המאה השמינית, אז תיעדו פשיטה מאורגנת על אתונה, שהייתה תחת שליטה רומית ובזיזתה. מעולם התופעה הזאת לא מוגרה, גם בתקופות השיא של האימפריה.
עמים, שחיו באיים היו הפיראטים המסוכנים ביותר בתקופה הקלאסית. למשל, תושבי כרתים היו האכזריים ביותר, הם רצחו את כל הצוותים שאת הספינות שלהם הם שדדו. רק מקומיים שירתו בספינות שלהם, שהיו קטנות ומהירות מאוד, בניגוד לצוותים אחרים שהיו עם מלחים מכל העולם. הם היוו איום כה גדול על האימפריה הרומית, שהצבא שלח ספינות על מנת להשמיד ערים ביבשה והתבצע טבח של אלפי אזרחים, בשל מעשיהם של שודדי הים. האיום שהפיראטים הציבו בפני האימפריה הרומית ביחוד בתקופת היחלשותה בדמדומיה, היה עצום.
הפיראטים של הים התיכון המציאו את המנהג של פשיטה על ערי חוף ולקיחת עבדים וסחורה. הם עשו זאת עוד לפני הויקינגים ולאורך השנים פשטו על 400 ערים. הרומאים פתרו באופן חלקי את הבעיה עם סיורים קבועים של ספינות לאורך חופי הים התיכון והקמת חיל גדול במיוחד עבור המטרה הזו. כאשר האימפריה נפלה הפיראטיות צמחה שוב.
גם בימי הביניים הם היוו איום משמעותי, מעין מוביליות חברתית, שכל מי שרצה חופש ומעמד יצא אל הים. לא היו מולם חילות וציים, אלא ספינות של מלכים מקומיים. ניתן לומר, שהם פגעו משמעותית בהתפתחות הסחר הימי באותן שנים.
אם כך, ניתן לומר שפיראטיות הייתה נחלת העמים והמעמדות שהיו רחוקים מן האליטות ובכך יכלו לחיות חיים של חופש הרחק מהשעבוד שהיה נחלתם.
Comments