בסרטי אימה ישנו הסכם בין הצופה ליוצרים, שימו את ההיגיון בצד בתמורה להנאה ואסקפיזם לשעה וחצי. יש מקרים שבהם העלילה כה מופרכת שהיא פוגעת בכיף.
בסרט "יתומה: ההתחלה" תחילת הסרט באמת מוצלחת. בית חולים לחולי נפש באסטוניה עושה לנו היכרות עם בחורה שאינה גדלה לעולם ונראית בת 16, למרות שגילה הביולוגי הוא 31. יש לה תחביב, היא חודרת למשפחות, ואחרי שמשעמם לה היא טובחת בהן.
אסתר היתומה (איזבל פורמן) מצליחה לחמוק לארצות הברית והפעם מאמצת אותה משפחה אמריקאית רבת אמצעים. המשפחה עברה טראומה לאחר שהבת נחטפה למזרח אירופה ולפתע מופיעה שוב. מכאן מתחילה סדרת אירועים נטולי היגיון, שחלק מהם ממש מטומטמים, עד כדי מצב שגורם להביך את האינטליגנציה של הצופה. מהותם של האירועים הללו היא, שהאמא מגלה את הזהות האמיתית של אסתר המתחזה, ומכאן הדברים רק מדרדרים.
התסריט הוא הפגם העיקרי של הסרט " יתומה ההתחלה". המשחק לא מדהים, אבל סביר והברוטאליות לא מוגזמת וכיפית למדי. קשה להזדהות עם גלריה של דמויות פסיכופתיות עם הגיון גבולי, אבל הבימוי הכיפי והקצב המהיר מפצים על הרבה בעיות. נראה שתפרו את ההיגיון עם נייר דבק, אבל מי שקוהרנטיות לא חשובה לו, יכול בהחלט לאהוב את הסרט.
הסרט "יתומה: ההתחלה", הוא מקרה קלאסי של סרט מטופש אבל כיפי להחריד. אנחנו מספיק מנותקים רגשית מכל הדמויות המטופשות על המסך בשביל שנגיב רגשית לפסטיבל הדמים המתרחש על המסך. למרות נרטיבים וחורים בעלילה בגודל של חור בגבינה שוויצרית, עדיין זה סרט שכיף לראות.
ראה גם:
הסרט מורעל
Comments