ביקורת סרט: שיעורים בפרסית, במאי: ואדים פרלמן, 2021

הסרט "שיעורים בפרסית" הוא אחד מהסרטים המקוריים, שמצליח לשלב בין עלילה מקורית ותסריטאות יצירתית. "שיעורים בפרסית" מציג כיצד אדם יעשה הכל עבור הישרדות גם בתנאים הקשים ביותר. רוב הסרטים העוסקים בשואה מתארים סיפורי הישרדות בלתי אפשריים, כנגד כל הסיכויים, זה אחד המרתקים ביותר ביניהם.

הסרט מתאר יהודי בשם גיליס (נתנאל פרץ ביסקאיארט), שנלכד ונשלח במשאית למחנה ריכוז. צירוף מקרים מדהים מביא אותו לספר לשומרים שהוא יודע פרסית, בזכות ספר שהוא לקח מאחד האסירים. קצין אס. אס, קלאוס קוך (לארס אידינגר), מחפש מישהו שיכול ללמד אותו את השפה, על מנת שיוכל לפתוח מסעדה בעתיד. הסוהרים חסים על גיליס והוא מבטיח למפקד שילמד אותו פרסית. מה הבעיה? הוא לא מכיר מילה.

כך, היהודי הבלגי מגיע בכל יום למשרד המפקד ויוצר שפה דמיונית. הוא משחק במשחק מסוכן, משום שאם יתגלה הסוד הוא יירצח במקום. החשדנות של אנשי האס. אס הולכת וגדלה והתעוזה של האסיר עוברת כל דמיון.

זאת יצירה מרגשת, שיש בה עוצמות חבויות, אבל היא לא מאוד מדויקת היסטורית. סצנה כזאת לא הייתה יכולה לנהל במחנה, בייחוד התקשרות של קצין ליהודי נחות ממנו. יש הומור בסרט, יש כאלו שירגישו פגועים ממנו. למרות זאת, המשחק מצוין ויש כאן מחשבה מרעננת על סרטי השואה.

העלילה מאוד מפתיעה, מפותלת, עם שילוב מנצח של צילום מקפיא ומקורי ביחד עם מוזיקה מקפיאה, שלא נותנת לך להרגיש בחמימות במהלך הסרט. לצד משחק מעולה של כל השחקנים, קשה לא להתאהב ב"שיעורים בפרסית", שגם כל כך הרבה שנים אחרי, תורם לשימור זיכרון השואה.

ראה גם:

הסרט "משחק המלכים"

הסרט "טרף"

הסרט "קולות רקע"