בשנת 1933 העולם השתנה לנצח. המפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה והיטלר הפך ממנהיג שנוי במחלוקת לפיהרר של מעצמה. מהסתכלות בעיתונות התקופה, האנגלים לא מאוד התרגשו. הם המשיכו לשחק קריקט, כדורגל ואפילו נהרו לפארקים לחזות במרוצי סוסים. המודעות על רדיפת יהודים וביטול הסכמי ורסאי בקושי הגיעו לעמודי האמצע.
צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, היה מודאג יותר מהבחירות בפתח מאשר מהתחזקות היטלר וראה בו כלא יותר ממטרד בדרך לכהונה נוספת. הצמרת הדיפלומטית והפוליטית בעיקר, היו עסוקים בתככים פנימיים וניסו למצוא דרכים לעצור את גלי ההגירה העצומים ממזרח אירופה.
באותה התקופה המחשבה הייתה, שניתן לפייס את היטלר וכנופיית האנטי דמוקרטיים, שניתן למצוא פשרה שתרצה את כולם. ביזוי אחרי ביזוי עברה בריטניה ולא הבינה את המסר, שפניה של גרמניה הנאצית למלחמה. עוד ועד סיפורים יש בספר "לפייס את היטלר", שמוכיחים את גודל העיוורון שלקו בו אנשי האליטה בבריטניה.
עיקר הספר "לפייס את היטלר" מראה כיצד היטלר מפר כל התחייבות כדי ללכת ולהתחזק ומנצל את חולשת הדמוקרטיות כדי להגדיל את כוחו ולהשתלט על מדינות, כמו אוסטריה וצ'כוסלובקיה. אחד מהמסרים המעניינים של הספר הוא, שאם המערב היה פותח בהתקפת פתע בשנת 1938, הצבא הגרמני היה מובס וכל ההיסטוריה הייתה משתנה לנצח.
דעת הציבור באופן מפתיע הייתה אוהדת כלפי המשטר הנאצי. ב-1936 היה רוב מוחץ לצעדים של פיוס. נוויל צ'מברליין היה חובב דיג וראש עיר שעלה לגדולה, שכל מטרתו הייתה ליהנות מצמיחה כלכלית ולהימנע מכל סכסוך. לפני שנת 1940 הוא היה מאוד פופולארי, גישתו הייתה המיינסטרים ואילו צ'רציל נחשב למיעוט קיצוני וצעקני במושבים האחוריים של הפרלמנט.
סיפורים נפלאים והרבה אנקדוטות מתארים כיצד הוא הפך מסיפור ההצלחה הכי גדול של שנות השלושים למוכה ומושפל שהחלה ההפצצה על לונדון.
Comments