אני אוהב סרטי בריחה ממתקני כליאה, יש בהם הרבה מאוד מהרוח האנושית. הם מראיים עד כמה נואשות יכולה להוציא גם מהאדם המרובע ביותר, תושייה ורצון להיות חופשי. עד כמה חופש, שאנחנו רואים אותו כמובן מאליו, הוא מצרך חשוב כמו אוויר ומזון.
מנואל הצעיר (מיגל הרן) מתנגד לשלטונו של פרנקו ונאלץ להתמודד עם האשמה מופרכת וישיבה ממושכת בכלא. שם הוא הופך לאדם מרכזי, שתורם ועוזר לשאר האסירים. הוא מאמין, שכאשר הממשל יתחלף הוא יוכל לצאת מהחומות, אולם הוא מהר מאוד מבין שהתהליך יהיה ארוך ממה שהוא חושב. לכן הוא חושב על בריחה מהכלא עם חברו פינו (חאבייר גוטייארז) באמצעות חפירת מנהרה לחופש.
הסרט מאוד מתמקד עד כמה דיקטטורה מסוכנת לזכויות אדם ועל חשיבות מוסדות ואנשים, שטובת האזרח היא בראש מעיניהם.
החלק הדרמטי והשגרה בכלא מעניינים וסוחפים בצפייה בקולנוע. אולם, החלק שבו מתארגנת בריחה הוא הרבה פחות משכנע וסוחף. זה יוצר חורים בסרט, אבל הוא עדיין מעניין לצפייה.
ברצלונה בשנות השבעים היא מקום מרהיב ומרתק, כמו השיעור ההיסטורי על פרנקו, שהוא מעניין ופחות מוכר לנו הישראלים.
הסרט "הבריחה מכלא 77" הוא סרט על רוח האדם וההתנגדות למי שרוצה להגביל אותו.
Comentários