ביקורת סרט: הבריחה מפרטוריה, במאי: פרנסיס ענאן, 2022

משטר האפרטהייד בדרום אפריקה הוא עדיין סמל לדיכוי ומעיכה של זכויות אדם. מסתבר שאזרחים רבים התנגדו לו, שחורים ולבנים.

הסרט "הבריחה מפרטוריה" הוא סיפור אמיתי, שמבוסס על כליאתם ובריחתם מכלא שמור ביותר של פעילי זכויות אדם שנכלאו בפרטוריה מקום ידוע לשמצה שהיה למאובטח ביותר בעולם.

הסרט היה הופך להיות למוצר נידח ולא חשוב, ללא הכוכב הראשי דניאל רדקליף הרי הוא הארי פוטר הנצחי שמגלם את הגיבור טים ג'נקין. רדקליף, הוא אייקון של סרטי איכות, שהחליט ללכת אך ורק לסרטי אינדי מיוחדים, כדי להתרחק מתדמית נער הפלא שהודבקה לו במשך השנים. מוזר שהוא בחר דווקא במוצר בינוני, שלא ממש מצליח להתעלות. גם לכוכב הראשי יש חלק בדבר, הוא נכשל ליצור הזדהות ונראה שהוא לא מתאמץ במיוחד, מצד שני גם התסריט לא נותן לו הרבה מדי בשר.

הדמויות שלצידו, הן בינוניות ופלקטיות להחריד. אין שום סיבה להתעכב עליהן, הן בעיקר משמשות כאתנחתא קומית בין סצנה לסצנה. המקרה עצמו נחשב למרתק, בריחה מכלא שמור וקשוח מאוד של אסירים פוליטיים, הוא לא ספק חומר נפץ שקשה להרוס. ואכן הבימוי עצמו הוא מקצועי, חסר ייחוד אבל כזה שנותן מקום לסיפור הייחודי.

חבל ש"הבריחה מפרטוריה" לא עוסקת יותר באווירה הגזענית בדרום אפריקה והאקלים הפוליטי שסיפור הבריחה מתרחש בו. הבחירה להישאר בתחום הגנרי, פוגעת בסרט והופכת אותו למוצר מדף שאולי יהפוך להיות לכמה חודשים ללהיט סטרימינג ואז ייעלם כמו סרטים רבים אחרים וחבל.

עבודת בימוי אמיצה יותר, הייתה הופכת אותו מסרט סביר שראינו רבים כמותו, עם כוכב כריזמטי ומתאמץ לסרט שראוי להרבה יותר.