• לוטן דיקר

ביקורת סדרה: מו, יוצרים: מוחמד עמר, רמי יוסף, 2022

חיי המהגרים כמעט בלתי אפשריים. הם נאלצים לוותר על תרבותם וחווים פערים כמעט בלתי נתפסים מהאוכלוסייה המקומית.

מיליוני פלסטינים נמצאים בחו"ל והם מאוד שונים מאלו הנמצאים בשכנות אלינו. מו עאמר עובר ממקום למקום על מנת לזכות בחיים נוחים. לבסוף משפחתו החליטה להתמקם בארצות הברית. הוא מבקש מקלט, אבל עד שזה יאושר הוא נאלץ לעבור מסכת ייסורים.

הקומדיה של נטפליקס מתבססת במידה רבה על חוש ההומור והקסם של מו. יש לו יכולות קומדיות נדירות וגם דיאלוגים שנונים. הוא מתעקש לשמור על תרבותו, אבל לצאת עם מהגרת מקסיקנית ולהיות עצם בגרון לטקסנים המקומיים, שלא כל כך מצליחים להבין אותו.

גם חברתו מריה מתגלה כאישיות כובשת וממזרית שנותנת לסדרה שדרוג משמעותי. אין ספק שהיא מצליחה לגרום להרבה מאוד אמריקאים להיראות בורים וצבועים, כאשר הם נאלצים להתמודד עם רב תרבותיות. הסדרה נראית הרבה יותר דוקומנטרית מאשר עלילתית, מה שנותן לה גוון ריאליסטי כובש.

יש המון הומור וקסם בסדרה ובעיקר כנות. היא מראה את חייהם הלא פשוטים של המהגרים, לצד הבירוקרטיה הבלתי אפשרית של ארצות הברית. היא מראה צד אחר של פלסטינים שאנחנו כלל לא מכירים, צד רך ומצחיק יותר.


ראה גם:

הסרט הברך

12 צפיות0 תגובות