ביקורת סדרה: חול טובעני, בימוי: פר אולב סורנסן וליזה פרזנה, 2019

הסדרה בת שישה הפרקים: "חול טובעני" מתחילה באירוע ירי המתרחש בבית ספר, ונערה בת 18 מגיעה מכוסה בדם אל בית החולים. לפתע היא מואשמת ברצח, אך כל שאר הפרטים נסתרים מאיתנו. כך מתחילה סדרת המתח השוודית המשובחת "חול טובעני", ולאט לאט מתגלים הפרטים.

שוודיה ידועה בסטנדרטים הגבוהים של דרמות מתח. כעת היא אחראית על יצוא חדש שמצליח לתעתע כמעט בכל שלב של "חול טובעני". התרגיל של שכבות מסתורין, שמתגלות ככל שהעלילה מתקדמת, עם פלאשבקים וקווי עלילה, נעשה כבר לפני. אבל הסדרה השוודית מצליחה לעשות משהו פשוט: היא מבלבלת במובן הטוב של המילה.

הסדרה חושפת את הקלפים באיטיות, תוך יצירת מצבים צפויים שמתגלים כחרב פיפיות. היא מתעקשת להיות איטית, אבל מריטת עצבים היא הדבר הכי טוב ש"חול טובעני" עושה. מאיה (חנה ארדן), שנראית תמימה, הפצועה מהירי, מתחילה להיזכר במקרים מהעבר, שגורמים לנו להרהר עד סוף הסדרה במה שידענו.

בשביל לא להרוס את הסדרה נאמר שיש קווים מפתיעים ואפילו הז'אנר של דרמת מתח, משתנה לאורך הפרקים. מי שיש סבלנות ומוכן להתמסר לערפל סמיך ומאתגר, יגלה שפתרון התעלומה הוא לא פחות ממסעיר.