• לוטן דיקר

ביקורת סדרה: הים שמעבר, במאי: קרמיין אליה, 2021

נאפולי היא אחת הערים העניות והמסוכסכות באיטליה. היא נשלטת על ידי משפחות פשע, המגייסות חיילים מגיל צעיר. בניגוד לערים אחרות, חלק גדול מהנערים במוסדות הכליאה לעבריינים צעירים הם פושעים כבדים, חלקם עצורים על רצח.

הסדרה "הים שמעבר" מתרחשת במתקן כליאה בעיר נאפולי ועוקבת אחר שני נערים שונים בתכלית. האחד קרמינה (קרמיין רקאנו), ממשפחת קאמורה, שבעצם חלומו היה להיות ספר. הוא הפך לפושע קשוח למרות גילו הצעיר. הוא רצח נער אשר משתייך לאחת המשפחות החזקות באזור, ולכן יש האומרים שימיו במוסד ספורים. השני, פיליפו (ניקולאס מאופס), בן למשפחה עשירה, שחלומו היה להיות מוזיקאי, הגיע מהצפון מעיר חייזר. החיים שלהם מצטלבים האחד עם השני, האחד פושע מקצועי השני פשוט חסר אחריות.

האווירה בסרט עצובה, אפלה מעוררת מחשבה. היא מלאת רפרנסים על הגורל והאפשרות להימלט מתכתיבי החברה. יש כאן הרבה אחווה גברית מהזן הישן, שנעלמה מהמסך בשנים האחרונות.

הסדרה בת 12 פרקים, לא יצירת מופת, אבל איטית ומאוד בוגרת. היא נעדרת רוח הנעורים והשטותניקיות של סדרות אחרות מהסוג שלה. אבל היא מעניינת, מאתגרת, אפלה משוחקת נפלא ובעיקר מצליחה להיות הרבה יותר מעניינת מרוב סדרות הנוער האמריקאיות שיש לנו מהן בשפע.



258 צפיות0 תגובות