top of page
  • לוטן דיקר

אליזבת באטורי- תחילת חייה, המשך 10: ידועים לשמצה: רוצחים סדרתיים בימי הביניים, לוטן דיקר

עודכן: 26 באוג׳ 2023

מעט מאוד רוצחים סדרתיים, זכו לאזכורים כה רבים בתרבות הפופולארית כמו אליזבת באטורי. סיפורה היווה השראה לא רק עבור בראם סטוקר, אלא הופיע בצורות שונות במדיות פעמים רבות. גם מספר הקורבנות הגבוה וגם שיטותיה האכזריות והשאיפה הכה אנושית לחיי נצח שהניעו אותה, העניקו לה את הנצחיות שהיא כה שאפה להשיג, רק כדמות רוחנית שלילית שמרחפת מעל ליוצרים של אימה.


המאה ה-16 בהונגריה הייתה תקופה של נסיכים ונסיכות, אצולה והמוני איכרים שמטרתם הייתה לשרת את האריסטוקרטיה. לא הייתה מודעות לזכויות אדם, הברוטאליות והניצול היו דבר אשר בנורמה, מתוך מציאות חיים לא פשוטה של מגיפות ומלחמות דת.


אצילים קיבלו חינוך, שמנותק מהמעמדות הנמוכים, מתוך מחשבה שהם נעלים על שאר בני האדם. באטורי נולדה אל אחת מהמשפחות הנחשבות בהונגריה, שחלק מהשושלת הייתה נסיך מטרנסילבניה ומלך ששלט על פולין. ילידת ה-7 באוגוסט 1560, אביה היה ג'ורג' באטורי, ברון מכובד בעל טירה ומשרתים ולאם קראו אנה. דודה מלך על פולין.


באטורי הייתה פרוטסטנטית, למרות שרוב האצילים בהונגריה היו קתולים. בזמן המלחמה בין הנוצרים למוסלמים שהתחוללה בבלקן, חייהם של האיכרים הורעו וזכיותיהם נפגעו. החוקים כללו עינויים ועונשי מוות על עבירות פעוטות, מגיפות השתוללו והמיסים היו כבדים. לצד זאת, הייתה פריחה תרבותית שכללה פתיחת בתי ספר והדפסת ספרים עבור האריסטוקרטיה הגבוהה. למרות שרבים איבדו נכסים בזמן המלחמה, משפחתה של באט'ורי התעשרה מהמצב הבעייתי.


הם היו לוחמים עזים והיו ידועים ככאלה שהובילו צבאות לנצחנות מזהירים, וכתוצאה, הקונפליקטים הבלתי נגמרים הפכו אותם לאחת מהמשפחות העשירות במזרח אירופה. לצד העושר העצום, היו גם בעיות של מחלות נפש במשפחה.


סטפן באטורי היה מלך פולין, הוא לחם בפולשים התורכים באומץ רב, אולם נהג בקשיחות רבה בנתיניו. הוא כרת אפים, עינה נשים בשיטות ימי בינימיות אכזריות במיוחד ואף שקע במרה שחורה ודיכאון כבד בסוף ימיו. יש הטוענים שהיה סדיסט וחלה באפילפסיה, שהקצינה את התקפיו האלימים. ישנם קרובי משפחה אחרים שהואשמו באלימות וסדיזם, גבריאל באטורי, הנסיך של טרנסילבניה, נהג להטיל עונשים בעלי אופי מיני כנגד אויביו.


הנטייה לאלימות וחוסר בגבולות, לצד היסטוריה של מחלות נפש, היו חלק מהמשפחה. אליזבת הייתה חריגה באותם ימים בשל ההשכלה הרחבה שהיא קיבלה. היא ידעה לכתוב ולקרוא ואף קיבלה חינוך בלטינית, שפה שהייתה שמורה לגברים בלבד.


באטורי הייתה מומחית במדעי הרוח והמדעים המדויקים, אביה לא חסך במאומה כדי לתת לה את ההשכלה הרחבה והטובה ביותר שניתן היה להשיג בכסף. מקורות שנשענים על מוריה ומשרתיה טוענים, שכבר מגיל מוקדם היה ניתן לגלות אצלה נטייה למצבי רוח קיצוניים. היא הייתה מאוד מפונקת וזלזלה בכל מחנכיה ומטפליה. מפעם לפעם היא הכתה אותם נמרצות, מתוך התקפי זעם בלתי נשלטים, שכיום מייחסים אותם לבעיות נוירולוגיות, שנגרמו ככל הנראה, מנישואים בתוך המשפחה.


יש היסטוריונים אשר טוענים, שבני משפחתה, שהיו מגיעים לביקורים, התעללו בה מינית ונפשית. בני משפחתה הטילו עונשים כבדים על משרתים ומשרתות סוררים, היא חזתה מגיל צעיר בהצלפות ועינויים של עובדים באחוזה. לפני גיל 10 היא אף חזתה בהוצאה להורג של משתף פעולה עם התורכים, מחזה שהשפיע עליה רבות והפך אותה לאפאטית לחיי אדם.


בגיל 12 היא עברה להתגורר אצל משפחה אריסטוקרטית, שהייתה אמורה להעניק לה חינוך מדעי נוסף. שם היא חזתה במחזות קשים גם כן, שאף הקשיחו את ליבה יותר. היא ראתה שהאצילים יכולים לנהוג בצורה אכזרית וברוטאלית במשרתיהם ולכן אין סיבה שלא לאמץ את אותו דפוס פעולה.


בדומה לאצילים רבים באותה תקופה, היא נישאה בנישואים פוליטיים, ללא אהבה או חיבה. בשנת 1575 היא נישאה לפרנץ נדאסדי, שהיה אריסטוקרט הונגרי, שהיה מקורב לחוגים שנלחמו כנגד התורכים. החתונה כללה 4500 מוזמנים, אליזבת הייתה בת 15 בלבד. בעלה שהיה מפקד צבא, בילה את רוב זמנו בשדה הקרב והותיר את אליזבת לבדה בארמון העצום והריק. תואר האצולה - רוזנת, הוענק לה באופן רשמי חודשים בלבד לאחר החתונה. הוענקו לה עשר טירות ואדמות רבות, כראוי למעמדה החדש. היא הקיפה את עצמה בקבוצה של משרתים נאמנים, שנבחרו על ידה ובעלה. בהיעדרותו, אליזבת, שמצבה הנפשי הידרדר, חיפשה פעילות והרגישה חופשיה מכל כבלים של מוסר.


מה שחיזק את מעמדה היה, שבשנת 1578 פרנץ הפך להיות למפקד צבא הונגריה, הוא קיבל את התואר האביר השחור. הוא עינה והרג שבויים תורכים ללא רחמים, הוא היה שותף בקרבות החשובים ביותר של ארצו תוך הפקרה של אשתו ונטישתה בארמון. היא רשמית קיבלה את התואר מנהלת הארמונות. היא נדדה בין עשר הטירות תוך כדי ניהול הכספים, כוח האדם ועניינים אדמיניסטרטיביים. בשל עושרה ומעמדו של בעלה, רבים עלו אליה לרגל והפכו אותה לאשת המעמדות הגבוהים, דמות שנמצאת בטרקלינים ובמסיבות הנחשבות ביותר בהונגריה.


בעלה היה הראשון, ככל הנראה, שהראה לה כיצד ניתן להעניש משרתות סוררות. הוא מרח על ידיהן דבש ושחרר דבורים שיעקצו אותן, תוך הסבת כאב רב. הם היו אכזריים, אבל הם היו מקובלים על ידי האריסטוקרטיה באותם ימים. בעלה אכן היה מעורב במשמעת ובעינוי הנתינים שלו, אבל היו לו גבולות ברורים והוא לא חרג מהמקובל שהיה באותם זמנים.


איננו יודעים אם הם אהבו אחד את השניה, או אם הם היו מאושרים. אבל, אין ספק שהוא העניק לה כוח וביטחון רב. אליזבת לא הייתה אלימה בזמן שפרנץ היה נוכח בארמון, היא הקטינה את נטיותיה הסדיסטיות ועשתה את המיטב כדי לשרת אותו בצורה נאמנה. אולם, אין ספק שהוא לא היה בעל נאמן, הוא בגד בה בכל הזדמנות והיו לו עשרות מאהבות ואף יש הטוענים מאהבים. פילגש היה דבר מקובל באותם ימים, אין אנו יודעים עד כמה בגידותיו הפריעו או ערערו את מצבה הנפשי.


לאחר עשר שנים של ניסיונות של הריונות כושלים, נולדו לזוג חמישה ילדים. שלוש בנות ושני בנים. ילדיה גודלו על ידי משרתים ומלומדים, אליזבת לא הייתה מעורבת יותר מדי בגידולם. אלו היו ימים, שאליזבת לא חרגה מהמקובל באותם ימים, היא אכן פגעה באנשים, אבל בעלה שמר על גבולות ברורים בארמונות.


אולם, ב-4 לינואר 1604 בעלה מת בגיל 48 מזיהום ברגל. מותו שחרר אותה לאחר 29 שנות נישואין מכל העכבות המוסריים שהוא סימל עבורה והיא החלה לצאת לדרך חדשה וקטלנית. לפי האגדות, אחת מהמשרתות כשלה בדרכה ופגעה פיזית קלות באליזבת. היא עינתה אותה באמצעות הכאה בשוט ודמה של המשרתת ניתז על פניה. כך נולד הרעיון של טבילה בדם כשמירה על נעורים וחיי נצח. למרות שיש לציין, שאין עדויות לאמבטיות הללו וייתכן שאלו אגדות שנכתבו הרבה אחרי מותה על מנת להשחיר את דמותה.


מותו של בעלה השאיר אותה חסרת מגן. רבים יכלו כעת לדרוש את הרכוש של בעלה. זה היה הגורל של נשים באותה תקופה, אולם, משפחתה הענפה של באטורי הגנה עליה מפני מתקפות כאלו. היא הייתה עשירה, משוחררת מדאגות וחיה בטירות מרווחות. היא החליטה להתחיל לבצע את הפשעים שעליהם היא תיכנס להיסטוריה, פשעים מחרידים גם מאות שנים אחרי מותה.


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page