מיני סדרה: רחוב הפחד 1994- חלק ראשון , בימוי: ליי ג'אניאק, 2021

נטפליקס מרשה לעצמה להוציא יצירות בעלות איכויות משתנות, החל מיצירות מופת ועד לזבלונים נשכחים. "רחוב הפחד" זו מיני סדרה, שללא הרוח הניסיונית של נטפליקס וכיסיה הרחבים, כנראה לעולם לא הייתה יוצאת לאוויר.

העלילה עוקבת אחרי קבוצת בני נוער שחיים בעיירה קטנה, שסדרת רציחות מפרה את שלוותה. כמובן שהחבורה יוצאת לחקור את התופעה המבעיתה. בראשם עומדת דינה (קיארה מדיירה), נערה שבדיוק מגלה את נפלאות האינטרנט ומתמודדת עם משפחה מתפרקת.

הסדרה "רחוב הפחד" מתבססת על סדרת ספרים לבני נוער ומציגה ויזואליות צבעונית מרשימה למדי. למרות זאת, היא נעדרת כל חנפנות. האלימות גרוטסקית ויש קטעים שיגרמו גם לוותיקי הז'אנר להסמיק. יש כאן שחזור תקופתי די מרהיב, משחק לא רע ואפשר לומר שזהו סלאשר קלאסי די סביר, או לפחות מנסה להתנהג כמו אחד.

התסריט עצמו די מגוחך, יש הרבה חורים בעלילה והתנהגות מטופשת של כל הנוגעים בדבר. גם הרוצח וגם הגיבורים, מצליחים ליצור חורים עצומים בעלילה, שגורמים לצופים לתפוס את הראש ולצרוח בתמיהה. יש כאן בלגן מאורגן, משום שלמרות הבעייתיות המובנית בתוכו, הוא אף פעם לא הופך לאבסורדי או מביך, ולכן אנחנו לא חוטפים כאב ראש, אלא שומרים על הנאה רציפה.

בניגוד לסרטים רבים מסוגת האימה, המשחק כאן סביר עד מצוין. בייחוד בנג'מין פלורס בתור ג'וש. הפרק הראשון הוא מחווה חביבה לסרטי הסלאשרים הגדולים של שנות התשעים, אפשר לומר שאם היה נאלץ להתחרות איתם בעידן שהם היו בשיאם, הוא לא היה יותר מחטיף בינוני, שבא להעביר את הזמן עד שיבוא להיט יותר רציני. אולם התקופה עברה, ויש כאן הצדעה לתקופה שסרטים היו כיפיים עם הרבה דם.