ביקורת סרט: קורסאז', בימוי: מארי קרויצר, 2022

סיסי היא אחת הדמויות הטרגיות וגם המפורסמות בהיסטוריה האירופית. למרות שלא באמת הייתה לה השפעה היסטורית אמיתית, היא זכתה לתהילת עולם בתור נסיכת בוואריה. היא הייתה אשתו של פרנץ יוזף, שרציחתו הביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הסרט "קורסאז'" לא מתמקד רק ברגעים הגדולים, אלא בעולמה הנפשי השברירי. סיסי (ויקי קרייפס) הייתה אישה מדוכדכת ודיכאונית, שלא ממש ניסתה להיות חלק מהסביבה שהיא חיה בה. היא נאלצה לעמוד בציפיות בלתי אפשריות כאשת קיסר, הפמליה ואנשי החברה הגבוהה שבחנו כל חלק באישיותה והופעתה.

היא הגיעה לגיל 40, שהנשק העיקרי שלה, המראה החיצוני מתחיל להעלם. היא מורדת בסביבה, היא רוצה לאחר שצברה ניסיון חיים, להיות יותר מרק קישוט מוצלח על חזהו של פרנץ יוזף, אלא שתהיה לה מידה מסוימת של שליטה בממלכה האימפריאלית.

סיסי גוזרת את שיערה ויוצאת למעין מרד חסר פשרות בסביבה, שמביא אותה להתנגשות אפילו עם ילדיה. יש כאן אמירה על הפטריארכליות של הסביבה, שלמרות היותה אישה רבת כישרונות, היא נותרה בעיני ההיסטוריה רק כפריזמה של הקיסר יוזף.

הסרט קורסאז' עצמו היא יפהפה. הוא מצולם בטירות ונופים קסומים, שמהוות ניגוד גמור לסערות שהיא נאלצה לסבול ולהתמודד עמם לאורך חייה ההפכפכים.

סיסי הייתה האישה שהקדימה את זמנה ועמדה בצומת דרכים היסטורית, בגלל שהיא לא הצליחה להטביע את חותמה האמיתי.

הסרט "קורסאז'" מהווה מבט מפוכח ומעניין, אולם גם לא מאוד אופטימי, על יחסי כוחות שלא משתנים בין נשים וגברים.

ראה גם:

מסע בעקבות מכשפות

הסדרה מרתה ופרנקלין