ביקורת סרט: מרדף לוהט, בימוי: אן פלטשר, 2015

הסרט "מרדף לוהט" אמנם משנת 2015, אך מצחיק עד היום. אולי תורמות לכך שתי השחקניות הראשיות בו - ריס ווית'רספון, שמשחקת את רוז קופר, קצינת משטרה מסן אנטוניו, שבעבר הראתה חוסר כישרון בעבודת המשטרה, כאשר פגעה עם טייזר בבנו של ראש העיר וכתוצאה מכך הועברה למחלקת הראיות הפחות נחשבת.

השחקנית השנייה וההיפך הגמור מרוז היא דניאלה ריבה הלוא היא השחקנית המדהימה סופיה ורגרה. הניגודים ביניהן גורמים לצחוקים אדירים. רוז השוטרת המרובעת והצייתנית, שמכירה את כול החוקים והכללים, שנבחרת להביא את דניאלה, שכולה אש וגופרית, ביחד עם חברה סגן המרשל הבלש ג'קסון (ריצ'רד טי ג'ונס) ואת בעלה הפושע פליפה (וינסנט לרסקה) להעיד נגד חבורת פושעים.

אך, כמובן שלא הכול הולך בקלות וזה מה שגורם לסרט להיות מעניין יותר. בבית הזוג ריבה, ממש לפני שהם נכנסים למכונית, מגיעים לפתע שני רעולי פנים ועוד מתנקשים והם מצליחים להרוג את הבלש ג'קסון ואת פליפה בעוד שרוז ודניאלה נותרות לבד ובורחות במכוניתה של האחרונה שרצה עם מזוודה מלאת נעליים יקרות מאוד.

רוז מזמינה עזרה, אך לפתע הן רואות שהקצינים דיקסון (מייקל מוסלי) והאוזר (מתיו דל נגרו) מגיעים ממש דקות לאחר הבקשה. הן אמנם נכנסות למכוניתם, אך לפי חישובה של רוז, ומיכל הדלק המלא של הרכב, ובנוסף גם הקעקוע שראתה בידו של אחד השוטרים שנראה כמו זה של המתנקשים, גורם להן להמציא תירוצים על מנת להגיע לשירותים ומשם לברוח דרך החלון.

מטרתן להגיע לדאלאס, שם על דניאלה להעיד נגד קורטז. הן לבדן, לא מסמפטות האחת את השנייה, אך אין להן על מי לסמוך חוץ מאשר על עצמן. כאשר עצרו את הרכב לאחר שהעלה עשן, נכנסת בו משאית והן מבקשות להגיע לחנות נוחות, לשם לוקח אותן בעל המשאית. הן מחליפות בגדים, כאשר קופר לובשת, לא כמנהגה, שמלה ודניאלה - מכנסיים וחולצה.

הן מתחבאות בקרון עם סוסים שמחובר לטנדר וכאשר הנהג עוצר וחושד בהן, הן לוקחות טנדר אחר ונוסעות הלאה. בטנדר הן פוגשות את רנדי (רוברט קזינסקי), שמוצמד לו צמיד לרגלו לאחר שברח ממעצר. רוז קופר מורידה לו את הצמיד וזורקת אותו לנהר והוא מסכים לעזור להן. בינתיים הוא גם מתחיל עם רוז קופר, שבניגוד למנהגה גם לא מתנגדת.

בדרכן הן שוב פוגשות את דיקסון והאוזר, אך רנדי עוזר להן. הבנות עולות לאוטובוס עם זקנים עליזים שנמצאים בטיול. מתקיים מרדף בין דיקסון והאוזר והם הורגים את הנהג. דניאלה ורוז משתלטות על ההגה ומצליחות להוריד את המכונית של הפושעים מהכביש. רוז מתעלפת לאחר שדניאלה מכה אותה, וכשמתעוררת היא רואה את המתנקשים משוחחים עם דניאלה ומוכנים לעזור לה לרצוח את קורטז כנקמה על רצח אחיה.

רוז חוזרת לדאלאס ומזוכה, אך מגלה כי קפטן אמט (ג'ון קרול לינץ') גם הוא בין השוטרים המושחתים. היא מצליחה להגיע לקורטז אחרי דניאלה והורגת אותו לאחר שכמעט הרג אותה.

בסוף רוז מגיעה לכלא ומשחררת את דניאלה ומביאה לה כמה מזוגות הנעליים היקרות של על מנת שתוכל להמשיך בחייה. היא בקשר עם רנדי וגם החלה לנעול נעלי עקב.

סרט חמוד מאוד ומצחיק. ריס וויתרספון כשוטרת נמוכה, לפי דבריה 1.57 ס"מ ואילו סוניה ורגרה גבוהה, מעל ל-1.70. ריס וויתרספון משחקת שוטרת קשוחה, ישרה, שלא יודעת חוכמות ומתייחסת לכול דבר ברצינות תהומית. לעומתה - סוניה ורגרה מגלמת את אשתו של פליפה, פושע מבוקש בנושא הסמים. היא גם מבינה משהו בענייני העולם התחתון. היא ערמומית ופרובוקטיבית. היא סוחבת במזוודה המון זוגות נעליים, שמסתבר כי הן מכוסות ביהלומים ושווין מיליוני דולארים. כך העולם התחתון הצליח להעביר את כספיו. בשל התלות שנוצרה ביניהן בלית ברירה, הן נקשרות ומתחילות לחבב האחת את השנייה. בסוף אנו נוכחים לדעת כי רוז השוטרת הקשוחה למדה משהו, גם בענייני רומנטיקה. היא מביאה חלק מזוגות הנעליים לדניאלה כשהיא יודעת למה הן משמשות ומה שווין וגם מתחילה ברומן עם רנדי, שגם הוא איננו לגמרי טלית שכולה תכלת. ודניאלה - היא מסתדרת בכול מקום, גם בכלא.