ביקורת סרט: ירח המרד, במאי: זאק סניידר, 2023

לאחר ציפייה דרוכה של שנה, בה עבדו על עריכת הסרט, הגיע אלינו סוף סוף "ירח המרד". זהו מגה פרויקט של זאק סניידר הבמאי, שהצליח עם "צבא המתים" והחליט ללכת על שיתוף פעולה ארוך עם חברת נטפליקס. 

הסרט "ירח המרד" הוא סאגה בדיונית, שמתרחשת במושבה קטנה ונידחת, שאליה נמלטת עריקה מהצבא הגלקטי. ביקום שולטת דיקקטורה אכזרית והיא מחסלת את כל קיני ההתנגדות, כולל כוכבים שלמים על יושביהם. הם מגיעים לכוכב הנידח ומעוניינים לסחוט ממנו את כל מלאי התבואה והמזון. אולם, ההתנגדות של התושבים וחבירתם עם מתנגדי השלטון, תצית מלחמה בין גלקטית. 

העלילה שואבת השראה רבה מ"מלחמת הכוכבים", אולם בניגוד לסאגה רבת השנים, "ירח המרד" מציגה ברוטאליות הרבה יותר גראפית. הסרט לא לילדים רכים, יש בו קרבות עם דם וראשים מרוטשים. סניידר הוא במאי, שיש לו יכולות ויזואליות מאוד מרשימות ואכן הסרט נראה כאילו הוא לקוח מעולם קומיקס מסוגנן. 

אולם, הבעיה המרכזית היא, שהדיאלוגים דלוחים והדמויות לא מעניינות. הרגש לא מתחבר אל הכוכבים הראשיים, שמלבד אנתוני הופקינס, שתורם את קולו, אין כוכב בסדר גודל הוליוודי. מדובר על סרט אקשן מוצלח, אבל כזה שלא מצליח לסחוף וטובע בתוך תסריט לא מעורר השראה. 

מי מחפש אסקפיזם וסרט ברמה קולנועית על מסך בבית, יקבל את בקשתו. מי שמחפש גם מחשבה ועומק לא יתרצה. זהו החלק הראשון מתוך שניים, נקווה שהשני יביא עמו גם עומק שכל כך חסר בראשון.