ביקורת סרט: דקוטה, במאי: קירק האריס, 2022

קיימים הרבה מאוד סרטים על כלבים, וברובם הם גונבים את ההצגה. גם הסרט הזה מציג כלבה בשם דקוטה, שהייתה שייכת לחייל שלחם באפגניסטן שם קליי (ג'ונתן סילבסטרי) ונהרג במילוי תפקידו. דקוטה מוצאת מהשירות ובתחילת הסרט היא מוחזרת על ידי אחד מחבריו, סי. ג'יי (טים רוזון), למשפחתה בעיירה בג'ורג'יה.

עם הגעתה של דקוטה למקום היא בורחת והם מוצאים אותה על הקבר של אב המשפחה קליי. כך דקוטה מתוודעת לקייט (אבי קורניש), אלמנתו וביתו אלכס (לולה סולטן). סי ג'יי נשאר בהתחלה ועוזר במטלות הבית, כמו תיקונים קטנים.

אלכס בהתחלה לא רוצה את דקוטה, אך במהרה שתיהן מתאהבות וצמודות במשך כול היום. קייט עובדת בתחנת כיבוי האש בעיירה ומנהלת את התחנה במקום בעלה המנוח עם עזרת התושבים, שמתנדבים בשעת הצורך.

אך, לא כולם טובים במקום, השריף הוא אדם מרושע בשם דנפורת' (פטריק מולדון) שמבקש להחזיר לעצמו את האדמה שאותה רכשו בני המשפחה בעבר. להיטותו ללא יודעת גבולות ומתברר לנו כי באדמה נמצאים יהלומים ואפשר להתעשר מכך. לשריף יש אח, גם הוא שריף, ולו בן בשם אית'ן ( לורנצו מק'גוברן זעיני), נער מופנם, אך הוא מצליח להתיידד עם אלכס ואף עוזר לה כשצריך.

הסבא מונטי (ויליאם בולדווין) מאוד קשור לאלכס ומנסה לעזור ככל יכולתו. גם דקוטה מעורבת בהצלת האדמה וכאשר מסתובבת עם אלכס, היא מוצאת אבן מיוחדת, שבסופו של דבר מתבררת כיהלום.

סי ג'יי נאלץ לעזוב ואלכס וקייט עצובות, אך הוא משאיר את מספר הטלפון שלו. דנפורט' השריף ממשיך להתנכל להן במטרה להחזיר לעצמו את האדמה שאיבד. לעומת התמימות, הטוב והאופטימיות של אלכס וקייט, הוא ממש אדם מרושע. אך, כמובן לבסוף יגלו את התכסיסים האפלים שלו. השיא היה כאשר ניסה לשרוף את החווה של אלכס וקייט. בעודו נמצא שם, קייט, בשל היותה מנהלת מכבי האש במקום, מקבלת התראה על שריפה בביתה ועוד תושבים במקום מגיעים לעזור ותופסים אותו עם ג'ריקן של נפט בידו.

אחיו, מייק דנפורט' (רוברט דוידה), שהוא גם השריף, מכניס אותו לניידת בדרך לתחנת המשטרה. הוא גם מספר לאלכס ולקייט כי אחיו רצה את השדה שלהן בגלל שנמצאים שם יהלומים. סי ג'יי חוזר לפי בקשתה של אלכס שפנתה אליו וכולם שבים לחייהם השלווים.

סרט חביב ונעים, משחק טוב וכלבה אחת שבאמת גונבת את ההצגה.