ביקורת סדרה: שדונת, יוצרים: דארסי פאולר, סת' קירשנר וקיירן ואלה, 2022

אנימציה למבוגרים הוא ז'אנר שהולך ותופס תאוצה בעולם, "שדונת" הוא אחד מהקיצוניים מהם. הוא מלא אלימות גרפית ושפה גסה ולכן כבר כאשר הוא יצא, הוא הפך להיות לסנסציה בקרב חוגי הימין בארה"ב, שהתנגדו ליציאתו.

הסדרה "שדונת" מספרת על ילדה בת 13 שמגלה שיש לה כוחות שטניים ואביה הוא השטן בעצמו והאם היא לא פחות מכלתו הקשוחה, הילדה מעוררת מאבק בין כוחות דמוניים לכדור הארץ. היא מלאה בשדים, כשפים ועוד נרטיבים, ששמרנים ממש לא אוהבים. למרות השנאה היוקדת של חלק מהקהל, היא מלאה בבדיחות גסות ורעיונות מקוריים.

למרות ההייפ שיש סביבה, הסדרה "שדונת" לא הרבה יותר גסה או פרובוקטיבית מסדרות אחרות. היא מלאה באבסורדיות, מבדרת מאוד, אבל לא ממש מבריקה. האמת, שהעלילה בעיקר שמה דגש על נושאים די ארציים, כמו התבגרות, מבוכה ויחסים מתוחים עם הורים, שעוטפים את בני הנוער שלהם יותר מדי.

הסדרה "שדונת" מראה את השטן כדמות אבהית, שמפחד מנערה בת 13, מראה שלא ראינו כמעט בסדרות אחרות. בשיא שלה הסדרה "שדונת" מצליחה לגעת ברגישות ובחוכמה בסוגיות כמו הורות מאוחרת וחוסר רצון לטפל בילדים מתבגרים, שלא מפסיקים לבחון גבולות.

בין המדובבים המצוינים אפשר למצוא את מל ברוקס, ארנולד שוורצנגר ונדי דה ויטו. זאת לא צפיית חובה, אבל מי שלא נרתע מסצנות גרפיות וגסות, יוכל ליהנות ממנה מאוד.

ראה גם:

ספון - סדרת אנימציה משובחת אך נשכחת

הסדרה משטרת פרדייס