ביקורת סדרה: רגשות אשמה,עונה שניה, במאים: רוברט מק'קילופ, פטריק הרקינס, 2021

תאונות פגע וברח הן חומר די לעוס בכל הקשור לסדרות טלוויזיה. לרוב הן יוצרות רשת של סיבוכים, למרות שהדמויות עושות הכול כדי להסתיר אותן. הסדרה "רגשות אשמה" היא סדרה סקוטית, שזכתה במספר פרסים בטקס הבאפט"א הסקוטי.

העונה הראשונה של הסדרה "רגשות אשמה" מראה גלגול של מקרה טראגי, בו נהרג אדם בתאונת פגע וברח של שני אחים, מקס (מארק בונאר) וג'ק מק'קול (ג'רמי סייבס) שחזרו קצת שיכורים מחתונה והחליטו שהם לא ידווחו על כך. המקרה מסבך שורה של דמויות במעגל של נקמה ופשע, שהן לא היו רוצות להיות חלק ממנו.

העונה השנייה של "רגשות אשמה", עוקבת אחר אדם שהשתחרר מהכלא ומנסה לחזור למעגל החיים. שרשרת של אכזבות מובילה אותו לנקמה וסיבוכים לרוב. העונה השנייה נשענת במידה מסוימת על העונה הראשונה, אבל לא מוכרחים לראות אותה כדי להבין את השנייה.

העלילה מסובכת להפליא, אבל מצליחה להיות קוהרנטית ומהנה. יש בה הומור שחור ואירוניה, שלא מרחמת על הדמויות הראשיות. המבטא הסקוטי נותן נופך של ציניות לאווירה הכללית.

מי שמוכן להשקיע, יגלה ש"רגשות אשמה", למרות החסרונות המובנים שלה, כמו חוסר היגיון בצירופי המקרים שמחברים בין הדמויות, מצליח להנות מהאפלה וההומור שמובנה בכל צעד שלה. הסדרה מצליחה ליצור אמירה על האופי האנושי, שהאופן שבו הוא מפרש את המציאות הוא תמיד שגוי, אבל כל כך מוחלט.