ביקורת סדרה: לו הייתי פיראט, בימוי: טאיקה וואטיטי, 2022

במאה ה-18 היו הרבה מאוד פיראטים ברחבי הים. זאת הייתה אחת מהתקופות הטובות שהיו להם. בשורותיהם פעל סטד בונט (רייס דארבי), עוף מוזר שהיה בן אצילים, שרצה קצת ריגושים בחיים. היה לו כסף רב, אישה וילד, אבל הוא החליט להתמכר לריגושים במקום לחיות חיים נוחים.

קשה להגדיר אותו כפיראט מוצלח במיוחד, אבל הוא יצר קשר עם אדוארד טיץ (טאיקה וואטיטי), המכונה שחור הזקן. טיץ היה אחד מהפיראטים המאיימים שפעלו בשבעת הימים. הקשר ביניהם יהווה השראה להרבה סיפורים ומעללים.

בונט הוא אריסטוקרט משכיל והומני, שהופך את תא הקפטן לספרייה. הצוות שלו וולגרי, אלים, טיפש, שרודף בצע כסף ודם. השילוב ביניהם, של עולמות שונים, יוצר קומדיה די מצחיקה ומתוחכמת. בניגוד לאינסטינקט הראשוני, הסדרה לא מתמקדת בעיקר באקשן וברוטאליות, אלא ביחסים, מתח וקומדיה.

הפרקים הראשונים של "לו הייתי פיראט" בינוניים למדי וראיתי טובים מהם. יש כמה בדיחות טובות, אבל הדמויות די ביזאריות וקשות לחיבור. אולם, כאשר שחור הזקן נכנס לתמונה, הסדרה משתפרת פלאים. הפיראט האלים מוצג כנפש מעונה, עם נטיות חד מיניות, והשילוב בינו לבין בונט הוא פשוט חוויה מענגת לצפייה.

הדינמיקה בין הדמויות והתככים שאורבים להם, הופכים הסדרה למענגת במיוחד. הפרקים קצרים ומהנים למדי, חצי שעה לכל היותר. הצפייה מהווה חוויה קלילה ולא מייסרת. הסדרה "לו הייתי פיראט" חודשה כבר לעונה שנייה.

מי שיש לו סבלנות ויצליח לעבור את הפרקים הראשונים, יוכל ליהנות מקומדיה היסטורית בריטית סרקסטית. לצד הרבה סדרות דלוחות, הסדרה "לו הייתי פיראט" מצליחה להתבלט בחן ובדמויות הייחודיות שהיא מציגה. הסדרה כבר חודשה לעונה שניה.

ראה גם:

מובי דיק, הרמן מלוויל

הסדרה יאסוקה הסמוראי השחור