ביקורת סרט: הקווים העקומים של אלוהים, יוצר: אוראול פאולו, 2022

בתי חולים פסיכיאטרים נמצאים הרבה במרכזן של עלילות מתח רבות, בייחוד כאלה שעוסקות בשחיתות ומנהלים מושחתים.

בסרט "הקווים העקומים של אלוהים" נראה אישה, שהיא בלשית פרטית בשם אליס (ברברה לני), שחודרת למחלקה למתמודדי נפש אחרי שקיבלה טיפ על רצח לא פתור של מטופל.

מכאן אנו צופים כיצד מתחילה מסכת של התעללות במטופלים, הנהלה מושחתת ומעין ארכי נבל בשם סמואל אלוואר (אדוארד פרננדז), שמעוניין לקבור את החקירה. זהו סרט דובר ספרדית, שמנסה ללכת לפי החוקים הברורים של הז'אנר. אין כאן אלמנטים של אימה, או רצון להפוך את האנשים שנמצאים שם למוזרים מדי או מעין מפלצות מאיימות. זו מראה די ריאליסטית של התנאים ששררו לפני כמה עשרות שנים.

אין בסרט "הקווים העקומים של אלוהים" טוויטסים מפתיעים מדי, או דמויות גדולות מהחיים, אבל זה בהחלט סרט סביר, שיעביר לכם את הזמן. פעם היו קוראים לו סרט טלוויזיה של אחר הצהריים, ו"הקווים העקומים של אלוהים" בהחלט מתנהג לפי ההכללה.

הסרט "הקווים העקומים של אלוהים" הוא סביר, אבל לא שום דבר בצורה מעולה. השחקנים טובים, אבל לא מצוינים. אין בו נפילות גדולות וגם לא ניצחונות מרשימים.

הסרט "הקווים העקומים של אלוהים" הוא מעט ארוך מדי, 155 דקות אבל הן נסבלות. הסוף מאוד צפוי והמסע אליו הוא מהיר, אבל לא ישאיר חותם. הוא מתאים לרוב הסדרות והסרטים הבינוניים של נטפליקס, הוא לא נפילה, אבל גם לא הצלחה גדולה.

ראה גם:

הסרט סמייל

הסדרה ניו אמסטרדם