ביקורת סדרה: לא טיפוסי- עונה רביעית, 2021

קל לשבח את הסדרה "לא טיפוסי" שכבר נכנסת לעונתה הרביעית והאחרונה. היא עוסקת בדמות ראשית שמעטים מעזים לגעת בה, סאם (קייר גילכריסט), נער עם אספרגר בגיל ההתבגרות. הוא לא יפה במיוחד, נחמד או בעל מנת משכל מרקיעת שחקים. לעיתים הוא מעצבן, לא מובן, אבל הכנות שלו והראייה התמימה שלו של העולם מסביבו נוגעת ללב.

לאחר שהגיע לקולג', שרד את ההתמוטטות של הנישואים של הוריו וסיים תיכון, מגיע האתגר הגדול של חייו: להפוך להיות אדם מבוגר. הוא עובר לדירה משלו, חי עם שותפו וחברו הטוב והמוזר דאג (מיכאל רפפורט), ומתמודד עם המורכבות של משפחתו. הוא נקרע בין הרצון להיות עצמאי ולחזור לחיות עם אימו השתלטנית אלסה (ג'ניפר ג'ייסון ליי).

הסדרה קלילה, אבל לא מעיקה, ומלאה באמון בבני אדם וביכולתם לצלוח כל קושי. אין ממש אנשים רעים, וישנו רצון אמיתי למצוא את התכונות החיוביות בכל דמות. היא לא טיפשית ומגחיכה והאורך של כל פרק, שהוא בן 30 דקות מהווה הברקה.

הסדרה עוטפת את כל הדמויות ומבליטה את הבעייתיות בחייהם, אבל גם את היתרונות. היא מצליחה להראות שגם לאוטיסטים יש מערכת רגשות מורכבת והם אפילו יכולים להתאהב ולנהל יחסים אינטימיים. היא אנושית מאוד, ומייפה את המציאות במידה מעטה. הסדרה מציגה נישואים מתפוררים, דילמות יומיומיות והאופן החכם והאמיץ שכל הדמויות מתמודדות אתן. ההזדהות עם הדמויות הולכת וגוברת ככל שאנחנו נחשפים לדילמות שלהן, ולמחיר שהם משלמים על חיים עם נער בעל צרכים מיוחדים.

הדגש המיוחד על מערכות יחסים חבריות ולא רק רומנטיות הם יתרון נוסף של הסדרה. זאהיד (ניק דודני), חברו הטוב של הגיבור סאם, תופס נתח מהותי בפרקי הסדרה ומראה עד כמה מורכב להיות חבר של אדם שקודים חברתיים לא באים לו בטבעיות.

"לא טיפוסי" היא צעד בכיוון הנכון בהצגת דמות אוטיסטית שהיא לא מיוחדת או מוזרה מידי. היא אדם מעניין עם קשיים אמיתיים ודילמות שכל אחד יכול להזדהות איתן.

היא לא תצליח להפוך להיות לאייקון וסאם לא יהפוך לסמל, אבל הוא הצליח לגרום לדמות אוטיסטית להיות אהובה על ידי מיליוני בני אדם וזה לא מעט.