ביקורת סדרה: חדר הפלאות, יוצר: ג'יירמו דל טורו, 2022

הרבה זמן חיכיתי לסדרה כתוצאה מהטריילרים המושקעים ל"חדר הפלאות". היא נראתה כה מזמינה, שאין מצב שמשהו יכול להשתבש. ג'יירמו דל טורו, במאי זוכה אוסקרים, הופקד על חומרי אימה מקוריים, מה כבר יכול להשתבש?

דל טורו הוא אדם משכיל, חובב את ז'אנר האימה וחי אותו כבר הרבה שנים. יש לו אוסף פרטי של בובות, פוסטרים ספרים ועוד הרבה חפצים, שכבר שנים מחכים על המדף שמישהו יעשה איתם משהו. הוא החליט ליצור שמונה סיפורי אימה, שאולי נשמעים כמו סיפורי ילדים, אבל הם כאלה שיעשו להם סיוטים בלילות.

הסדרה "חדר הפלאות" מפרגנת בעיקר לבמאים בתעשייה, אלו הצעירים והמוכשרים וזקוקים לפוש. דל טורו לא מביים את הסרטים ודי חבל, יש לו ידי אמן. הוא לא מציג אותם בהתחלה ונותן לנו הקדמה לסיפור. כל הסיפורים מבוססים על כתבים קצרים שפורסמו, שניים מהם של דל טורו בעצמו.

ניתן להשוות את הסדרה "חדר הפלאות" להרבה גירסאות שהיו לפניה, מהי'צקוק ועד "אזור הדמדומים". דל טורו הוא מעין קוסם, שמכניס אותנו לחדר הפלאות שלו, ושם למרבה ההפתעה קורים דברים מבחילים. אבל, בניגוד לקודמים, הסיפורים עצמם די צולעים. הם לא מאוד מפחידים, אבסורדיים או מקפיאי עצמות. הם מופקים בצורה מופלאה. השקעה עצומה מאחורי הקלעים הייתה כאן.

זה לא שאין רגעים טובים בסדרה "חדר הפלאות", יש ויש. אבל, הם מעטים וגם לא מקפיאי עצמות, אלא עוכרי שלווה. אין כאן הליכה עד הסוף, אלא מעין אסופה של סיפורים, שיותר נראים כסרטי אימה לכל המשפחה ולא מאפיינים את הברוטאליות, שאפשר למצוא בעבודותיו של דל טורו. כמה מהפרקים טובים יותר מאחרים, אבל גם הם איטיים להחריד, עד שקורה בהם רגע מעניין.

הסדרה "חדר הפלאות" בסך הכול מהווה אכזבה, אבל לא כבדה מדי, אבל יש מספיק ממה להנות ב"חדר הפלאות".

ראה גם:

הסדרה האויב שבפנים

הסרט טיטאן