שנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים סיפקו לקולנוע כמה מהיצירות החשובות והנצחיות של הוליווד, החל מ"פורסט גאמפ" ועד "פארק היורה". בין הסרטים: מכסחי השדים, השאירו אותי לבד בבית, ריקוד מושחת, בחזרה לעתיד, אישה יפה, פארק היורה, פורסט גאמפ ועוד.
אין אדם שלא חי בשנים הללו וליבו אינו רוטט רק לשמוע על היצירות הקלאסיות של השנים הללו. נטפליקס החליטה ליצור סדרה חדשה, שתעסוק בתהליך ההפקה, הייצור, התקציב ועוד של הסרטים שהופקו באותה התקופה. בקיצור - כל הנושאים שלא אמורים לעניין אותנו הצופים.
בדרך פלא, באמצעות ראיונות, קטעי ארכיון והרבה הומור שחור, הסרטים הישנים מקבלים חיים חדשים, אנושיים ונגישים. ההצצה אל מאחורי הקלעים של התעשייה, מצד אחד מנפצת ומפזרת את הקסם שזכור לנו כילדים, אבל יוצרת סיפור ונרטיב, מרתקים ונוגעים ללב כאחד. כמעט כל הסרטים הללו נתקלו בקשיים, בחוסר בתקציב ובעיקר - המפיקים הגדולים היו קטני אמונה כלפיהם.
כיצד מתגבש רעיון טוב ככל שיהיה, ועובר כמו בכל דבר בחיים דרך ארוכה עד שהופך להצלחה. דני וואלאס, קומיקאי בריטי, מצליח באמצעות קולו הציני להחיות את הטקסטים הבנאליים ולתת להם חיים חדשים.
חבל שהכוכבים הגדולים של ההפקות הללו, כמו סטיבן שפילברג, לא מתראיינים ונותנים את הזווית שלהם לסדרה. אבל, גם הדמויות הצדדיות מספיקות כדי לתת מבט נרחב ומסקרן על הלהיטים הגדולים שכמעט כל ילדי שנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, מכירים.
יש משהו נוגע ללב, כאשר הדמויות השוליות מקבלות את הבמה. אנשי הפעלולים, הפרודקשן, האנימציות, סוף סוף יוצאים אל האור ומגלים לנו את כל הסודות שהובילו להצלחה.
בזכות טקסטים קלילים, שמצליחים ליצור דרמה, הומור והרבה עניין, אנו נשאבים פנימה אל תוך המשימה והיא ליצור להיט. נטפליקס הצליחה באמצעים פשוטים יחסית, לתת חיים מחודשים לסרטים שיישארו איתנו עוד שנים רבות.
