ביקורת סדרה: אסוקה מלחמת הכוכבים, דיסני פלוס, יוצרים: ג'ון פאברו, דייב פילוני, 2023

כבר כמה שנים שמלחמת הכוכבים מנסה להפוך את העולם שלה למורחב וגדול, לפחות כמו של מארוול. הפרנצייז' שמייצר כבר סרטים מאז שנת 1977, מצליח להוציא סדרות, סרטים ומשחקי מחשב בקצב שהולך וגובר. הבעיה, שככל שאתה מוציא עוד חומר לאוויר העולם, אתה מסתכן בלהפוך לטרחן ולהימאס.

בעוד שהסרטים האחרונים, היו בלשון המעטה, לא מוצלחים במיוחד, הסדרות כמו "המנדולריאן" זכו לשבחים. אסוקה היא דמות משנה, הופיעה במספר סרטים מצוירים ובתפקיד אורח ב"מנדולריאן". כעת היא הופכת לדמות ראשית, תחת ההעצמה הנשית שדיסני כבר שנים מקדמת. הבעיה, שהנוסחה היא תמיד זהה, האימפריה עולה והיא רעה מאוד ומולה עומדת הרפובליקה והג'די. הרעים נותנים קרב איתן ולבסוף מובסים וזה חוזר חלילה. אין כאן מורכבות רבה, אבל עד עכשיו זה עבד.

בפרק הנוכחי, אסוקה מצאה מפה והיא בדרך למצוא דמות אגדית, שגם הרעים דולקים אחריה. רוזריו דוסון היא שחקנית מוכחת, אבל התסריט שלה מרגיש מעט חלול ושטוח. התוצאה צפויה מראש, הדיאלוגים די סתמיים והקרבות מגיעים בשוליים והכל מרגיש איטי ומאולץ.

אפילו היחסים עם השוליה שלה, סאבין רין (נטשה ליו בורדיזיו), לא מצליחים להיות מספיק מעניינים. גם הרובוט עם המבטא הבריטי מצליח לעלות את העצבים ואין ממש הרבה נקודות אור. זה לא שזה ממש גרוע אבל זה גם לא טוב. ייתכן ובהמשך זה ילך וישתפר אבל כרגע זה מרגיש מפוספס, הסדרה זקוקה לנוסחה חדשה ומהר.