ביקורת סדרה: איך להפוך לרודן, 2021

מבין הסדרות התיעודיות הרבות שמופיעות בנטפליקס, "איך להפוך לרודן" היא אחת מהמוצלחות בהן. הסדרה מחולקת לשישה חלקים ושואבת השראה מדיקטטורים כמו: אדולף היטלר, סדאם חוסיין, אידי אמין, יוזף סטלין, מועמאר קדאפי ושושלת קים בקוריאה הצפונית. המבט הסאטירי וההומוריסטי מציג מעין ספר אינטראקטיבי ומרתק על הדרך בה ניתן לעלות לשלטון ולחסל את היריבים.

המבט הוא סרקסטי, ציני ומלא בקטעי ארכיון וסרטי מקור. הסדרה נעה בין סיפורים אישיים, עבר, הווה ועתיד. דרך סיפוריהם של הדיקטטורים האכזריים והגדולים אנו למדים כיצד ניתן להשפיע ולעצב מוחם של אנשים ולשלוט בהם ללא מצרים.

ככל שמתקדמת הסדרה אנו מוצאים את הנקודות המקשרות, לדוגמה, בין אידי אמין ואדולף היטלר ולמרבה ההפתעה הן רבות. ההקשרים ההיסטוריים החזקים והעובדות ההיסטוריות המפתיעות שמופיעות לכל אורך הסדרה, מצליחות לרתק ולסקרן.

הסדרה "איך להפוך לרודן" מצליחה לנהל דיון אקדמי מעמיק ולבדר את הדור הצעיר באמצעות הבלחות אל ההווה ובדיחות שחורות. המדריך שמתהווה לעיננו, מצליח להוכיח שההיסטוריה עדיין רלוונטית והרצון בכוח ושליטה לעולם לא נעלם. אחד מהדברים ש"איך להפוך לרודן" מצטיינת בו, הן אנקדוטות קטנות ומשעשעות, כדוגמת: מדוע היטלר עיצב את שפמו כפי שעיצב.

לאורך השנים נעשו אלפי סדרות על רודנים ותאוות השררה שלהם. "איך להפוך לרודן" מצליחה באמצעות רעיון פשוט ומבריק לתת זווית רעננה, צעירה ומרתקת לסוגיה שהפכה להיות שחוקה, אך כל כך רלוונטית.