הירייה שיכלה לשנות את ההיסטוריה

הנרי טאנדי היה חייל מצטיין בצבא הוד מלכותה. הוא היה ותיק, משופע במדליות ונחשב לצלף מצטיין. הוא היה מעוטר בצלב ויקטוריה בן 27, אולם ההיסטוריה לא תזכור אותו בשל ההצטיינות שלו בקרב.

לאחר קרב קשה, עייף, רעב וצמא, הוא נמנם בקצה התעלה בה שהה. לפתע התקרבה דמות מעורפלת, פצועה. הנרי לא היה בטוח האם החייל הוא חלק מצבא הברית, או שהוא בצבא האויב. זאת הייתה מלחמה אכזרית, רחמים לא היו הצד החזק של שום צד. המרחק ביניהם היה 30 מטר, יריה אחת מדויקת כפי שהנרי ביצע עשרות פעמים הייתה גומרת את הסיפור.

אולם, הנרי לא ירה. הוא התקרב אל הדמות המסתורית. כיוון את הרובה, יכול לירות, אבל הכבוד הבריטי לא נתן לו. הדמות הייתה פצועה, פאתטית ולא היוותה איום כלל. אחרי כמה דקות של מבוכה והחלפת מבטים, בשארית כוחותיו נמלט החייל הגרמני מהזירה.

החייל היה אדולף היטלר. את הסיפור אנו מכירים מהיטלר עצמו, הוא סיפר על כך לצ'מברליין בעת שיחות השלום שהיו בין המעצמות. הוא זיהה את הנרי מציור של הגדוד בו הוא שירת.

אחרים מטילים ספק באמיתות הסיפור. היטלר באותו זמן, היה במרחק של 50 מייל מהתעלה של הנרי ובתאריך שהמפגש החל, היטלר בדיוק חזר מחופשה. הנרי עצמו הודה שהוא שחרר חיל גרמני באותו תאריך, אך לא זכר במדויק האם זה היה היטלר.

האם המפגש התקיים? האם היה אפשר למנוע את הטרגדיה? היטלר סיפר פעמים רבות סיפורים על היותו אדם שחמק מן המוות, הוא ניסה לשדר נרטיב שיש לו ייעוד להנהיג והאל בעצמו הוציא אותו ממצבים בלתי אפשריים. האם הסיפור הוא בדיה? לעולם לא נדע.