• לוטן דיקר

ביקורת סרט: רחובות הפשע של מרסיי, בימוי: סדריק חימנז, 2020

לצד היותה של מרסיי אחת מהערים היפות ביותר בצרפת, בשנים האחרונות בשכונות מסוימות משגשגות כנופיות של פשע. המשטרה, שלא מצליחה להיכנס למקומות הבעייתיים עם כוחות גדולים מבלי לגרום לחיכוכים עצומים עם המקומיים, ניסתה לעבור לשיטות אלטרנטיביות.

בשל כך הוקמה מעין יחידת סמויים צרפתית, שקיבלה משימה בלתי אפשרית, להפיל את אימפריות הפשע שצמחו באזור מרסיי. עם קרוב לאפס תמיכה מהמקומיים, הם החליטו להשתמש בשיטות שנויות במחלוקת, חלקן פליליות. הם שילמו למודיעים בסמים, השתמשו באלימות מיותרת ושתלו ראיות.

כתוצאה מכך אנשי היחידה הואשמו במשפט מתוקשר על מעשיהם. הסרט "רחובות הפשע של מרסיי" מביא את סיפורם. העיר נחשבת לאחת מהאלימות ביותר בצרפת, שהנתונים עגומים ולא מזכירים את העיר שהייתה בעבר.

הסרט מציג את מרסי כמקום שורץ סכנות, מעין גטו אמריקאי בצרפת. השוטרים הצרפתים הם מעין שריפים מודרניים, הנלחמים באקדוחנים שמגיעים לעיירה, רק שהפעם רובם בני מהגרים מאפריקה ואסיה. המצב כאוטי ובני המהגרים מסתובבים עם רובים, ערומים למחצה, מחכים לכוחות הביטחון שיגיעו. הטוב המוחלט אל מול הכאוס שמנסה להשליט מדיניות של עולם שלישי על העיר בת מאות השנים.

"רחובות הפשע של מרסיי", הוא סרט ריאליסטי, מהיר ומציג את השוטרים באור סימפטי ואנושי. הוא מציג את הקשיים שלהם, אבל מצד שני נוקט בעמדה ברורה שפוגעת במורכבות שיכולה להיות למצב כה כאוטי. הטובים והרעים ברורים כאן, האקשן יעיל וברוטאלי, משהו שראינו כבר עשרות פעמים בעבר.

במקום לנתח את המורכבות של העיר ואנשיה, אנחנו מקבלים סרט עם אמירה ברורה שיכול להתרחש כמעט בכל עיר ולא רק במרסיי. ייחודו שהוא נעשה בשפה הצרפתית, אבל הוא היה יכול באותה מידה להתרחש בעיירה נטולת חוק במקסיקו או בארץ אחרת. מן הצד השני הוא מבדר, אבל חוסר האמירה שלו הופך אותו לעוד סרט אקשן סביר ויש כאלה עשרות.



77 צפיות0 תגובות