• לוטן דיקר

ביקורת סרט: השיחוק, במאי: ג'רמיה זגר, 2022

אדם סנדלר הוא שחקן ורסטילי, וזאת לא תמיד מחמאה. לעיתים הוא משחק דמויות טיפשיות להחריד, לעיתים מתוחכמות, זה מאוד תלוי סרט. יש לו כישורי משחק, הוא הראה זאת במספר הזדמנויות כמו "סיפורי מאירוביץ". הוא מפליא להיכנס לראשו של אדם פשוט, שהחיים לא מקלים עליו את דרכו לפסגה.

הסרט "השיחוק" מפגיש אותנו עם סטנלי ברנן (אדם סנדלר), סקאוט של קבוצת פילדלפיה מהאן בי איי, מטרתו למצוא את הכוכב הבא. הוא עושה זאת שנים כה רבות, ואפילו בתו המתבגרת כבר מיואשת ממנו. הבעלים מחליט לתת לו הזדמנות לאחר שנים של נאמנות, להפוך לעוזר מאמן. אולם, הבעלים נפטר לפני שברנן הגשים את החלום והוא חוזר לדרכים. בספרד הוא פוגש את הדבר הבא, בו קרוס (ג'ואחו ארננגומז). הוא שחקן אתלטי עם אופי קבוצתי, אבל למרות היכולות הברורות שלו, ברנן צריך לעבור מסע ייסורים כדי להפוך אותו לדבר הבא.

"השיחוק" מציג את עולם הכדורסל באופן מאוד ריאליסטי ומפורט. למרות זאת, הוא מיועד לצפייה לא רק לחובבי הכדורסל. הנוכחות הדרמטית של סנדלר כברנן, הופכת את הסרט לנוגה ומכמיר לב. בניגוד לרוב דמויותיו, הוא לא נוירוטי או מעצבן, אלא בחור טוב שמעורר הרבה אמפתיה. רבים מהאן בי איי משחקים כאן את עצמם, בזכות מעורבותו של לברון ג'יימס בהפקה.

יש כאן נרטיב שראינו רבים כמותו בעבר, שני אנשים חיצוניים למערכת שמנסים להוכיח את עצמם בגדול. הכימיה עובדת, יש קצב טוב ומעל הכל, למרות שהסרט מעט קלישאתי, הוא לא מעצבן לרגע.

יש לקוות שסנדלר ימשיך לספק חומרים איכותיים, ולא נפילות קומיות ביזאריות כפי שהוא מספק מפעם לפעם. שהרצון ליצור איכות יתעלה על התאווה לעשות כסף.



27 צפיות0 תגובות