• לוטן דיקר

ביקורת סרט: הנוסעים, במאי: ניל בורגר, 2021

עתיד אפוקליפטי הוא ז'אנר עתיק בעולם המדע הבדיוני, לאחרונה זה תפס תאוצה. סיפור הסרט מתאר עולם בו כדור הארץ לא ראוי לחיים, וקבוצה של ילדים מחוננים יוצאת למסע לכוכב, בו הם יוכלו לבנות את האנושות מחדש. אולם, המסע הוא כה ארוך, שהם מבינים שכנראה יאלצו לסיים את חייהם בחללית. הגילוי יוצר אצלם מתחים בלתי צפויים, ומערער את כל מרקם החיים שנבנה בחללית.

הסרט לוקח קצת מכל ז'אנר שאפשר לחשוב עליו, ויוצר סלט מרענן, אבל ממש לא מקורי. יש כאן דרמת נעורים, מדע בדיוני, אפוקליפסה, מתח, אקשן ואולי גם כמה סגנונות ששכחנו. למרות שאין כאן אמירה מקורית או נועזת, בימוי אפקטיבי וסיפור סביר מצליחים לסחוב יצירה מבולגנת במיוחד.

אולם, ברגע שנכנסים אלמנטים פסיכולוגיים, בחצי השני של הסרט יש איבוד כיוון. הסיפור המבטיח, הופך למבולגן ומתפזר לכיוונים שונים, שיוצרים סיום מאכזב. אם הסרט היה מחליט על כיוון מסוים, היינו יכולים להנות יותר. הדיון על האופי האנושי שהסרט מנסה לקדם, מתפספס לאוסף קלישאות צפויות ולא עמוקות.

מפתיע לראות את לילי רוז דפ, בתו של ג'וני הגדול, שמנסה להיכנס וללכת לנעליו הגדולות. כמו ילדים רבים של מפורסמים, היא מצליחה באופן חלקי ללכת בדרכו, כרגע תצוגת המשחק היא מעט אנמית, למרות שיש ניצוצות של כישרון. היא דומה למרבית חלקיו של הסרט, מלא פוטנציאל אבל מימוש בינוני.

הסרט מנסה לצאת מגבולות סרט הנוער המבטיח, אבל לא מצליח. מבוגרים ישתעממו מאוסף הקטעים הבנאליים ולא יצליחו להיכנס לאווירה הצפויה. הסרט "הנוסעים" דורש מעצמו סטנדרטים גבוהים ומפתח ציפיות, אבל לא מצליח לספק קבלות בשל פיזור יתר, משחק פושר ועלילה לא מספיק מהודקת.



280 צפיות0 תגובות