• לוטן דיקר

ביקורת סרט: החברה של אנה פרנק, במאי: בן סומבוחארט, 2022

בתקופת השואה נרצחו מיליוני בני אדם, אך אין ספק שאנה פרנק היא הדמות הידועה ביותר שנשלחה למותה. אין ספור סרטים וספרים ניתחו את דמותה והציגו קטעים מהיומן. העיסוק בה הסתיר את העובדה, שהולנד שיתפה באופן אובססיבי פעולה עם הנאצים.

הסרט מתאר את חנה גוסלר, חברתה הטובה של אנה פרנק, שהצליחה לשרוד את השואה וחיה בירושלים. מרבית הסרט מתרחש בתקופה לפני שהם ירדו למחבוא, בתקופה הקצרה יחסית, שבה ניתן להסתובב בחופשיות. אכן, יש לנו כאן צמד נערות מלאות חן, אהבה, חיבה, היו מאושרות אלמלא הטרגדיה שארבה לפתחם.

הפקת הסרט נראית זולה ולא אפויה. הסרט עצמו נקנה על ידי נטפליקס מהטלוויזיה ההולנדית. הוא הוקרן, ככל הנראה, בשל העניין הגובר במסגיר של פרנק ומשפחתה. זהו ניסיון הולנדי ראשון להתמודד עם הסיפור והוא מאוד פרווה במקרה הטוב.

אין כאן משחק יוצא דופן או מעורר עניין רב, אלא בעיקר חוסר רצון להציג את חלקם העצום של ההולנדים בטרגדיה היהודית, את שיתוף הפעולה הנרחב והאנטישמיות המובנית. יש כאן גרסה מרוככת של האירועים, הצגה של שואה לייט, שניתן להוריד בקלות בגרון.

קשה להאשים את החברה המערבית בחוסר רצון לצפות בזוועות חסרות רחמים, שהתקיימו במציאות. הרבה יותר קל לצפות באנה פרנק מלאת חיים מנקודת מבט מרוחקת ומקלה. סרטים העוסקים בשואה, אשר מלאים בהאשמה ובהפניית אצבע מאשימה, הרבה פחות מתאימים לשירות סטרימינג, שכל מטרתו לעשות טוב לצופים.

לעומת זאת, גם הפניית מבט היא לא פחות מטראגית, שכן היא מפחיתה מעוצמת האירועים ועושה הנחות לדור שאמור להמשיך להנציח את השואה, כאשר רוב מה שהוא צורך מגיע מהמסך.



52 צפיות0 תגובות