שנת 1986 הייתה השנה בה טום קרוז הפך לכוכב. סרטו "אהבה בשחקים" ריסק את הקופות והפך אותו למושא הפנטזיה של מיליוני נערות אמריקאיות. הוא הפך את מקצוע הטיס לאחד מהנחשקים, כזה שילדים יחלמו עליו במשך שנים רבות. מאז המלחמה הקרה השתנה האיום על בנינו הטובים, בעיקר כטב"מים ולא מיגים.
טוני סקוט, הצליח ליצור סרט, שהוא וידאו קליפ שהולם בצופה ללא הפסקה. תופעה תרבותית, שהפכה את טום קרוז לגיבור אקשן חדש, חתיך שיש לו מידה מסוימת של רגישות. זה לא סרט מדהים, אבל כזה שעוד יהפוך להיות לפולחן. שנים רבות אחרי, וקרוז שכבר נחשב לקשיש במושגים הוליוודיים, חוזר ליצירה שהפכה אותו לכוכב. הוא היה אליל נוער והיום הוא מגה תופעה, מעין מולטי טאלנט שיכול לבחור כל תסריט שהוא חפץ בו.
מאווריק הטייס שונה מהשחקן שמגלם אותו. הוא מעין מיצג מוזיאוני שהתקדם בסך הכול דרגה אחת בצי ומרגיש לא מוערך. הגורל מתכנן לו משימות חדשות, והפעם הוא צריך לבנות צוות שיבצע תקיפה בלתי אפשרית במדינה דמיונית, שהוא המפקד והמתכנן.
קרוז הוא הגיבור של ההצגה, הוא מתמודד עם פלאשבקים, וגם בעשור השישי לחייו הוא אליל הבנות הבלתי מעורער. הוא עמוק, לא מאוד נוסטלגי ומיודע לגבי מעמדו כאגדה חיה. לפחות טופ גאן, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. הוא מלא בעקיצות ובדיחות מודעות לעצמן, שנותנות דווקא כבוד לשחקן המבוגר, שנראה מנהל את הבמה באופן בלעדי.
האקשן עצמו פשוט מצוין, הוא נראה נפלא על המסך הגדול. הוא מלא בזוויות צילום מטורפות, נע במהירות על המסך ולכן חובה לראות בקולנוע. טום קרוז, גם בגיל מבוגר יחסית, מצליח להיות כוכב אקשן בלתי מעורער, כאשר בראד פיט וברוס וויליס כבר לא באזור להוות תחרות. "אהבה בשחקים" מאווריק, היא סיבוב הניצחון של קרוז.
Comments