ביקורת סדרה: טעם דובדבן חדש לגמרי, במאית: ניקה אנטוסקה, לנור ציון, 2021

לקראת יום שלישי ה-13, נטפליקס משחררת סדרה מוגבלת ביזארית במיוחד. הסדרה מכילה כישופים, חתולים, זומבים ועוד דברים שקשה להגדיר אותם במילים. חגיגה של מחתרתיות, אימה וקריפיות, שחלק מהאנשים יתחברו ויחגגו את המוזרות ואחרים ייפרשו בזעם.

העלילה מתרחשת בשנות התשעים של המאה העשרים, כאשר ליסה נובה (רוזה סאלאזאר), תסריטאית צעירה, מעוניינת לכבוש את העולם. היא נתקלת במפיק מבוגר, ונותנת לו את הסיפור שכתבה. הוא גונב לה את הרעיון ומסרב להחזיר אותו. ליסה לא מתכוונת לוותר, אלא מחליטה לנקום. היא הולכת למכשפה, ומתחילה בנקמה על טבעית, שתיקח אותה למחוזות הקיצון, אבל ממש.

הפתיחה מאוד מאופקת, אולם ברגע שהעל טבעי נכנס לתוך העלילה, הכול משתנה. הקטעים עצמם מזעזעים, חלקם קשים לצפייה, חלקם מבדרים מעצם הקיצוניות שלהם. חובבי הז'אנר ייהנו, אבל אחרים יחשבו שאולי נטפליקס הלכה קצת רחוק מדי.

אחרי מספר פרקים, ישנה הרגשה שהבמאי התאהב בזעזוע ובאקסטרים ופחות משקיע בפיתוח העלילה והמסתורין. הסיפור הבסיסי טוב, המשחק של הדמויות הראשיות יחסית לז'אנר הוא סביר ומעלה, והעולם מושך, כמו תאונת רכבת, שאתה חייב להביט בה.

עם בימוי מושקע יותר ודגש על תסריט מפותל ופחות על מחזות ביזאריים, הייתה יכולה להיות כאן יצירה משמעותית ונועזת. אולם, שימוש בחתולים ורוחות רפאים יקרצו בעיקר לעקשנים מחובבי סרטי האימה. לכן, הסרט "טעם דובדבן חדש לגמרי" לגמרי ישקע לתהומות הארכיון של נטפליקס וחבל.