פתח דבר
בניגוד לימינו, רצח בימי הביניים קשור לכוחות דמוניים שטניים, שמשפיעים על האדם וגורמים לו לעשות מעשים נוראיים נגד בני אדם אחרים. לא היו סיבות פסיכולוגיות או ילדות עשוקה, אלא עסקאות אפלות עם כוחות על טבעיים. האדם נתון לשליטתם של אלים ושדים, שרוקמים עמו עסקאות ומשפיעים על אמת המוסר שלו.
בכל משפט מעורבת הכנסייה, שיחד עם בתי הדין החילוניים שפטו את האדם לא רק על מעשיו, אלא גם על מידת דתיותו. אנשי זאב, מכשפות, שדים שנותנים כוחות דמוניים היו חלק מהאשמות, שאכן הועלו בבתי משפט ונרשמו בפרוטוקולים כחלק מהראיות.
בכל אירופה שלטה השיטה הפיאודלית, שהכפיפה בני אדם למעמדות מובנים ונתנה לכנסייה כוח עצום, שכולל את היכולת להעמיד לדין. הם אכן השתמשו בפריבילגיה שניתנה להם ושיחקו עם האשמות כחלק ממאבקי שליטה וכוח. אי אפשר לנתק את המאבק בין כוחות דתיים, חילון מול אמונה, אצולה מול דלת העם, מכל מקרי הרצח הסדרתיים שהיו באותה תקופה.
לא הייתה משטרה או פרקליטות, לכן סביר להניח שחלק מהאישומים לא מבוססים על אמת בלבד, אלא על אינטרסים. שחיתות הייתה דבר מקובל. אפשר לומר, שהיא הייתה חלק מהתרבות. מקרים רבים נשארו עלומים ואלו שהגיעו לכדי אישומים משכו תשומת לב רבה מהמקומיים שנהנו מכך שהם לרוב היו פומביים. לקח זמן רב עד שתפסו באותה תקופה, רוצח סדרתי.
המשך יבוא...
ראה עוד: