האומץ של אנני לונדונדרי

בתקופה בה הנורמות השולטות נכתבו על ידי גברים, אישה אחת החליטה לצאת נגד המוסכמות. כל אישה במאה ה-19, שהחליטה להיות עצמאית ולמרוד, נדחקה לשוליים וזכרה עומעם.

אנני לונדונדרי נולדה בשנת 1870 למשפחה מסורתית בליטא, שהיגרה כשהייתה בגיל חמש לארצות הברית. הוריה ציפו לתת עתיד טוב יותר לילדיהם, אולם הם נפטרו כאשר הייתה בת 17. היא נישאה לסוחר דתי והפכה לאנני כהן קפצ'ובסקי, אולם העובדה שחונכה כל חייה על ברכי הדת לא הצליחה לעצור את סקרנותה מהעולם החיצון. היא החליטה, שהעניין שלה הוא לא בניהול משק בית, בכיבוס בגדים, וגידול ילדים, אלא לראות את העולם הגדול בחוץ.

הציפיות מאישה אורתודוקסית במאה ה-19 היו לרוב קשורות לתא המשפחתי. אולם אישיותה החזקה הביאה אותה למחוזות אחרים. היא החליטה, לאחר ששמעה זוג מתווכח בבוסטון, ששום אישה לא תוכל להקיף את העולם באופניים, לעשות זאת ולצאת למסע ארוך ומפרך. היא קיבלה חסויות והבינה את כוחה הפרסומי, ולכן השליכה את כל חייה מאחור ויצאה למסע בן 15 חודשים על אופניים.

אנני לונדונדרי שינתה את שם המשפחה כהן על מנת להימנע מתקריות אנטישמיות. במהלך המסע היא זכתה ליחס מזלזל, ביקורת קשה על הזנחת ילדיה ובעלה, אבל זה לא עצר בעדה. במהלך המסעות שלה החלה לתת הרצאות, על מחוזות קסומים ושטחים לא מיושבים בעולם.

כשאנני לונדונדרי חזרה לארצות הברית, היא הפכה לעיתונאית מובילה וטענה לכל אורך חייה, שאישה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה. למרות שלא ידעה לרכוב על אופניים לפני המסע, הרכיבה הבין יבשתית היוותה השראה לרבים אחריה.

רוב העולם שכח את דמותה האמיצה ונתן מקום לנשים אחרות, אך סיפורה עדיין מהווה השראה לרוח יזמית, והליכה אחרי הלב לא משנה מה התוצאות.