ביקורת סרט: מלך הצפון, במאי: רוברט אגרס, 2022

למרות ש"מלך הצפון" מוצג כיורש של הסדרה "ויקינגים", אין הדבר כך. הוא סרט מיוחד ומסוגנן, שחזור היסטורי מוקפד ולעיתים טרחני. הוא אלים עד כדי סלידה ולעיתים מוזר ולא ברור. הוא עוסק בנקמה, מסע נרטיבי מדמם של אדם אחד שמוכן להקריב הכל כדי להתנקם במי שהחריב את עולמו.

בין שלל הכוכבים כמו איתן ה'וק וניקול קידמן, מתבלט רוברט אגרס, קולנוען ובמאי אימה, שעשה את "מכשפה" המופתי. הוא מעבד יצירה של שייקספיר, מעין המלט עם מגע היסטורי אותנטי.

"מלך הצפון" מצולם בצבעים אפלים הנצבעים כאשר יש דם או אש, האיטיות מחרידה, יש הרבה מאוד סצנות משעממות ומתמשכות מעבר להיגיון בסיסי.

יש המון טקסים פגאניים, שאולי תורמים לאווירה המציאותית של הסרט, אבל הם מיותרים לרוב הצופים. השחזור פשוט פנומנלי, ואין ספק שאגרס הצליח ליצור מיצג אמיתי של הימים ההם, החל מהלכלוך שהיה בתקופה, התפאורה וההיגיון הבסיסי שמניע את הדמויות.

הסרט אינו מוצר שניתן להמליץ עליו לכל אחד, והרבה מאוד צופים יראו בו כמופע מדמם וביזארי לפרקים. צריך הרבה השקעה ואהבה לתקופה, כדי לצלוח את אורכו המלא. בנוסף חובה שתהיה בטן חזקה עבור הסצנות הברוטליות ששוטפות את המסך לפרקים. לכן, צופים פוטנציאלים צריכים לעשות עם עצמם חשבון נפש קצר, האם הם מוכנים להרפתקה הוויקינגית הייחודית הזו, שיש בה השקעה והתמסרות, אבל גם תמורה.

אין הרבה סרטים כמו "מלך הצפון", המהווים מעין אנדרטה חיה לימים האפלים ההם. שייקספיר מעולם לא היה חי יותר, או מתאים לתקופות מודרניות.

אם אתם מוכנים לעבור מסע ייסורים קצר כמו הגיבור, הרי שמחכה לכם סרט מתגמל בעולם שבו בעיקר סרטי מארוול ואקשן מטופשים שוטפים את המסכים. הצפייה לא מיועדת לכל אחד, אבל היא מעניינת וייחודית.