ביקורת סרט: הנזירות בלוז, בימוי: אמיל ארדולינו, 1992

הסרט "הנזירות בלוז" יצא לפני כשלושים שנה ומצחיק מאוד עד היום. השחקנית הנפלאה וופי גולדברג התפרסמה מאוד בעקבות הסרט. לסרט יצא המשך לאחר הצלחתו הגדולה ובקשו להוציא עוד המשך אחד, אך הדבר לא התבצע עדיין.

הסרט מכיר לנו את דולורס (וופי גולדברג), שהיא זמרת לא מצליחה במיוחד, שעובדת בעיר רינו, עיר ההימורים והבילויים. יש לה סיפור עם בכיר במאפיה וטוב לה בעולמה. אך, יום אחד, במקרה, נכנסה בזמן הלא נכון לריב שהיה לו עם עובדיו וראתה כיצד הוא יורה והורג אחד מהם.

דולורס בורחת מחברה לשעבר. במשטרה חושבים איך להגן עליה, ולאחד השוטרים האחראים עליה, שכן היא אמורה להעיד נגדו, צץ רעיון מעולה: להכניס אותה למנזר די פשוט ולא נחשב. הוא מכניס את ראש המנזר (מגי סמית)בסוד העניינים והיא מוכנה לקחת את האתגר עליה. היא מכניסה את דולורס לחיי המנזר הפשוטים והבסיסיים, לחדר קטן עם מיטה מברזל. דולורס צריכה להתעורר עם הנזירות בשעה 5.00 בבוקר, לאכול את מזונן הפשוט והלא טעים לחלוטין. היא אמורה להתפלל איתן ולעבוד בעבודות בחצר המנזר. מאוד משעמם, אך מסתבר שהנזירות מאוד נחמדות אליה ומנסות להכניס אותה לעולמן.

אחד העיסוקים של הנזירות היה המקהלה שלהן. דולורס מצטרפת למקהלה האיומה ונוראה, בניצוחה של אחת הנזירות. היא ממש סובלת, עד שאחת הנזירות מציעה שדולורס תשתמש בכישוריה מהעבר ותלמד אותן לשיר. היא מסכימה, ומאוד מצליחה. שירי התפילה המסורתיים מקבלים עיבודים חדשים. היא מלמדת אותן לשיר כמו שצריך והמקהלה משגשגת ואנשים מהסביבה הקרובה מגיעים לשמוע אותן. הכנסייה הקטנה והמוזנחת מקבלת עניין ומתחילה להיות מוכרת. בעבר היא הייתה ריקה מלבד הנזירות ומעט מאוד אנשים. כעת היא מתחילה להתמלא ולהיות מוכרת.

השיא היה בביקור של האפיפיור, שהן היו אמורות לשיר לו. בינתיים דולורס צריכה להעיד נגד הפושע שהיה חברה. הוא מצליח לגלות היכן היא ומנסה לארוב לה. אך, הנזירות מגיעות לעזור לה והוא לא מצליח לגלות אותה ביניהן, שכן לכולן הייתה אותה תלבושת. לאחר העדות וכליאתו של הפושע, הנזירות חוזרות בדיוק בזמן כדי לשיר לאפיפיור. הכנסייה הקטנה מלאה לחלוטין. כולם מתלהבים מאוד מהשירים וגם האפיפיור.

דולורס חשה שמילאה את חובתה. היא מחליטה לעזוב את המנזר ולחזור שוב לחייה, ולהמשיך להופיע כזמרת במקומות בהם יהיו מעוניינות בה. הנזירות ממשיכות לעזור לאנשים באיזור שלהן וגם לשיר.

שירי הסרט מאוד הצליחו והתפרסמו. הסרט גם היה מועמד לפרסי גלובוס הזהב כמיוזיקל וופי גולדברג הייתה גם מועמדת כשחקנית הטובה ביותר.